Spring days

chapter 25

*כעבור שבועיים וחצי*

הנער המלוכסן צעד במסדרון בית ספר בלחץ וחרדה, עוד שעה מתחיל המופע. הוא פתח את ארון הציוד שלו כמה פעמים, הלך לשירותים לשטוף פנים ויצא החוצה לנשום אוויר צח אך שום דבר לא עזר, הפאניקה הייתה וזאת מפני שהוא חייב להופיע. הוא פחד להתבלבל, פחד לזייף, פחד שלא יקשיבו לו, פחד שיצחקו עליו וכל הפחדים רק הגבירו את הלחץ.

צלצול בית הספר סימן הפסקה אך לא להארו, הוא בהפסקה כבר המון זמן, הרי הלימודים שלהם הסתיימו, רק החוגים נשארו. הנער אמנם היה שייך לחוג ההיסטוריה אבל זה המופע של קבוצת השירה לכן שוחרר עם אישור. "אני אלך לאיימי וליאו? לא בטח הם עסוקים…" נאנח שחור העיניים ושוב חזר לפטרל בין הלוקרים לשירותים.

"הו, את מי רואים פה, התגעגענו אליך אסייתי עלוב." מאט, מלך הכיתה הגיח למסדרון יחד עם חבורתו. "לא התגעגעת אלינו? לא היית הרבה זמן, לא היה למי להציק," אמר הבחור והנער רק בלע את רוקו באימה ולחץ. הם סגרו עליו, לא נותנים לו אפשרות להתחמק בעוד הנער חיפש עזרה בעיניו אך המסדרון היה ריק…

"מאט, מה עשיתי לך? תעזוב אותי בשקט בבקשה, אני ממהר," אמר הארו אבל זה לא עזר אלא להפך. מלך הכיתה תפס בחולצתו והרים אותו מעט באוויר כדי שיסתכלו בעיניו שהתכהו והנער הבין כי הסתבך ואין אף אחד לעזרתו.

"אתה לא תתחצף אלי הארו וזה לא מעניין אותי שאתה ממהר כי אם תעצבן אותי, אתה תמהר לבית חולים, שמעת?" החבורה צחקה בחוזקה, מעודדים את הבחור להמשיך וככל שהעידוד עלה יותר כך הרצון להרביץ לקורבן עלה ובדיוק כמו מחשבה של נער אלים שחשב שהוא הטוב ביותר, היד עלתה מעלה והתחילה לדהור מטה יחד עם תנופה.

"אם ידך נוגעת בו, אתה נפרד מהתעודות שהיית אמור לקבל וחבל עוד שבוע מסתיימים הלימודים."  כחול העיניים עבר שם במקרה ומתוך אינסטינקט התערב, הנער גם היה לתלמידו וגם בן זוגו האהוב, הוא חייב. החבורה הסתובבה באחד, והעיניים סרקו את המורה המפחיד והחתיך כאחד ולא היה צריך יותר ממבט זועם כדי שהנער ישוחרר מהאחיזה. במהירות שחור העיניים התקדם לצד בן זוגו אך לפני שהספיק לצאת מהכלא התלמידים שסגרו אותו, בחורה אחת מהחבורה, שלחה את רגלה הארוכה ובכך גרמה להארו להתרסק על הרצפה בעוד הצחוק גבר והכל התרחש לעיני המורה שרק התעצבן. "אתם ביקשתם את זה, אין לכם תעודה, נכשלתם בהיסטוריה," אמר ריידן לתלמידים שבין רגע הפסיקו לצחוק.

"אבל המורה, זה היה בצחוק, אנחנו תמיד משחקים ככה." ריידן לא התייחס אלא רק עזר להארו לקום בעדינות, מפחד להכאיב לו. לאחר שהקטן עמד על רגליו מאחורי שחור השיער, עבר המורה אל החבורה שהסתכלה על הגבוה.

"אז אתם בעצם אומרים לי שאתם מתעללים בנער הזה במשך תקופה וזה לא חד פעמי כי לפי איך שזה נראה, הוא בדיוק לא שמח מהמשחקים שלכם. מה שעשיתם זה אסור ואני בוחר להוריד לכם ציון בהתנהגות במקצוע שלי ותזכרו, אם אין לכם היסטוריה, אין לכם תעודה, תלמדו לחשוב על השלכות של מעשיכם." ובזאת ריידן עזב את התלמידים כשהארו איתו, הוא לא ישאיר אותו איתם או לבד לאחר מה שקרה.