Spring days

chapter 8

*כעבור שלושה שבועות*

השעון המעורר צלצל, גורם להארו לפקוח את עיניו בחיוך. השבועות האחרונים העציבו אותו, אותו אשם לא היה אחר ממורו להיסטוריה שלא התייחס אליו כלל, כאילו הקטן לא היה קיים בעיניו.

החיוך שהיה על פניו גדל אף יותר כאשר התרומם ממיטתו הנוחה, הפעם לא קוראת לו לחזור חזרה כי אין שום צורך בכך, שחור העיניים היה רענן למרות השעה המוקדמת והתשובה לחיוכו היא שהיום המבחן בהיסטוריה, מבחן שחיכה לו כל-כך הרבה, במבחן הזה הקטן יראה שהוא יודע את החומר שיתכונן אליו ימים.

בצעדים קטנים פסע אל הספריה והרים את הרמקול בשביל להדליק אותו, אין כמו לפתוח את הבוקר בשירים טובים. הוא חיבר את הנייד ונתן לפלייליסט לבחור את השיר הראשון, וכך קרה, 'beat it' של מייקל ג'קסון הידוע בתור מלך הפופ של כל הזמנים, התחיל להתנגן וגרם לקטן להתחיל לשיר. ".Just beat it" שר לעצמו בעודו צועד לחדר הרחצה.

חום השיער פשט את בגדי הלילה, בכוונה קם היום מוקדם מהרגיל, כך שיוכל לקחת את הזמן במקלחת, להתלבש, לאכול וקצת לנוח, הכל בשביל להיות ערני ומפוקס לקראת שעת השין. הפיג'מה כעת עמדה בראש סל הכביסה והנער עמד עירום כביום היוולדו, מחכה שהמים יהיו בטמפרטורה הרצויה.

הוא נכנס מתחת לזרם החם, נאנח ברוגע כאשר גופו התעורר לגמרי. הארו לקח את הבקבוק הסגול ממדף הזכוכית, מוזג קצת לידו הקטנה ולאחר מכן מסבן את שיערו הארוך. מרכך היה הבא בתור, מורח בעדינות ואז נותן למים להוריד את החומר הסמיך שגרם לשיער להיות נעים במיוחד. נשאר רק לצחצח שיניים ואפשר לצאת מחדר האמבטיה.

לאחר שלבש את חלוק הרחצה, הרים את מברשת השיניים שנחה בתוך הכוס ומרח את משחת המנטה. שן שן עבר בקפידה, לא מפספס אפילו אחת, נקיון וסדר תמיד היו בראש ובראשונה.

שחור העיניים יצא מחדר אחד ועבר לאחר, שם חיכו לו מדי בית הספר מגוהצים על קולב וזוג תחתוני בוקסר שהכין מראש אתמול. בזריזות לבש את הלבנים ואז את החולצה הלבנה ולבסוף את המכנסיים השחורים, את העניבה הוא ישים מאוחר יותר, כמה שפחות זמן איתה ככה יותר טוב.

"רק לייבש את השיער..." מלמל לעצמו לפני שהרים את מכשיר הפן, מדליק אותו ומתחיל לייבש את שיערו הארוך שהגיע עד כתפיו. "אולי אני אאסוף אותו היום?" שאל את ההשתקפות שבמראה, מחליט שזה אכן רעיון טוב ולכן לקח גומיה ומסרק מהמדף, מתחיל במלאכה.

חום השיער ירד במדרגות הבית הגדול של משפחתו, רואה את עוזרת הבית מנקה את האגרטל היקר שעלה לאימו מעל לחצי מיליון דולר, הוא אף פעם לא הבין למה אימו מוציאה סכומים כאלה על חתיכת חימר. שחור העיניים הרגיש שככל שביתו מתמלא בדברים יקרים ככה הקרבה המשפחתית הולכת ומתרחקת.

"בוקר טוב ילדון, קמת מוקדם מהרגיל, יש סיבה?" שאלה אנני בעודה צועדת איתו למטבח שם הקטן מתיישב על הכיסא הגבוה, מסתכל על העוזרת בזמן שהיא מוזגת לו קורנפלקס לצלוחית.