chapter 19

427 28 4
                                    


הראש כאב, כל-כך כאב, הארו לא ידע שכאבים כאלה קיימים אך עוד לפני שהספיק לחשוב על כאב אחד, כאב אחר צץ לו, הבטן התהפכה וגעשה וטעם חומצתי הורגש בפיו, הוא עומד להקיא. הוא פקח את עיניו אבל אז הצטער על כך, האור צרם לו וגרם לכאבים לגדול אף יותר ואז שוב הבחילה חזרה, מסמנת שהיא עדיין שם.

במהירות התרומם שחור העיניים, לא חושב על הסחרחרת הנוראית שתקפה אותו, גורמת לחדר מעט להסתובב, הוא בקושי הצליח להתייצב אבל זה לא עניין אותו, הוא חייב להגיע לשירותים, לפלוט הכל. הארו לא ידע איפה הוא ולכן לא ידע היכן השירותים אך היה חייב למצוא אותם אחרת הרצפה תפגוש בחומצות קיבתו ומחזה כזה אף אחד לא רוצה לראות או לנקות.

הקטן מצא את היציאה למרות הקושי הרב, הוא יצא מן החדר אך נתקע בחפץ שנח על הרצפה ובלי אזהרה התרסק ארצה, יוצר רעש חזק שהעיר את קילר שהגיע במהירות לזירת הפשע בעוד הארו תפס את ראשו בין ידיו, הרעש הזה היה נשמע יותר חזק באוזניו מאשר הרעש שיצר במציאות.

ריידן התעורר במהירות למשמע הרעש, לא שוכח אף לא פיסת זיכרון קטנה אך לפני שגופו חזר לתפקד כראוי לאחר לילה ארוך, התרומם שחור השיער ונעמד על רגליו לפני שרץ לקומה הראשונה שם ראה את הארו שכבר לא התאפק ופלט את הכל על הרצפה, ול-'הכל' הכוונה בשום דבר משום שלא היה כבר מה להוציא.

הגדול התקדם אליו אבל נעצר כאשר ראה את הטיפות הקטנות נופלות מהעיניים המלוכסנות, הארו בוכה. ריידן לא ידע מה לעשות, לגשת? להישאר במקום? לנחם? לתת לו להתמודד לבד? ושוב הדילמות שאין עליהם מענה.

לבסוף התחיל לצעוד שוב אך קילר הקדים אותו והלך ללקק את הארו שהמשיך להוציא ולהוציא, פעם ראשונה שריחם ריידן על שחור העיניים, הוא ראה אותו בשפל המדרגה ולא יכל לעשות כלום, רגשות האשם חילחלו בו ושוב זרק את הנקמה לצד, קודם יעזור ורק אז ימשיך במסע שכבר לא ידע איך יגמר.

הוא הסתובב על רגליו, הולך למטבח כדי לקחת כוס מים וכדור נגד כאבים, יודע עד כמה נורא ההנגאובר שלאחר לילה מלווה בשתייה. הדרך חזרה הייתה ממוקדת בהארו שלא הצליח להשתפר ולקום לכן מיהר ריידן אפילו יותר, יודע שלאחר מכן עליו לנקות את חותם הלילה שהשאיר הארו.

בעיניים דומעות ראה הארו בזווית הימנית כוס מים לכן לא חשב לרגע לפני שלקח אותה והתחיל לשתות, נחוש בדעתו לסלק את הטעם הנוראי שהשתלט על פיו וקיבתו. לאחר ששתה קצת יותר ממחצית, שוב חפץ נכנס לזווית ראייתו, הפעם היה זה הכדור המיוחל שיעביר את הכאבים בדרך "קסם".

"תודה," לחש הארו לאדם שלא ראה. הוא הוציא את הגלולה ממקומה לפני שהכניס לפיו ואז שוב שותה, נותן הכדור לרדת במורד גרונו והוא קיווה שישפיע מהר ולא יצטרך לסבול עוד את ההרגשה הנוראית הזאת.

"תיכנס להתקלח, אני רוצה שנדבר אחרי זה," אמר ריידן והארו סובב את ראשו במהירות האור אך הבין שהייתה זאת טעות משום שהסחרחורת שוב פקדה והייתה אף גרועה יותר אבל הייתה לו סיבה מוצדקת, שחור העיניים אמנם לא מרגיש טוב אך את הקול השנוא עליו ידע לזהות טוב מאוד והוא אכן זיהה אותו.

Spring daysWhere stories live. Discover now