הבוקר הגיע במהירות והשמש של אמצע האביב חיממה את החדר הגדול בעוד שני גופים, אחד קטן ואחד גדול, שכבו להם בנחת, ישנים כאילו הזמן נעצר אך הם היו צריכים את השינה הזאת במיוחד אחרי לילה של התוודות ואהבה.
ריידן פקח את עיניו ראשון כאשר ראשו טמון בשקע צווארו של הארו שלא נראה כאם עומד להתעורר בקרוב. כחול העיניים ליפף את ידיו סביב הקטן בחיוך, מצמיד אותו אליו במטרה לחבקו חזק ככל האפשר ואף פעם לא לשחרר. הוא שתל נשיקות עדינות על הכתף החיצונית לפני שחיוך עלה על פניו, שום דבר ממה שקרה אתמול לא היה חלום, הארו שלו, הארו אוהב אותו, הארו נתן לו את גופו בשנית, הארו פה ולנצח ישאר.
בעודו נהנה מחום הגוף של הנער שהיה צעיר ממנו בכמעט עשר שנים, מחשבה עלתה למוחו, הילד לא יודע שום דבר. החיוך ירד מפניו כאשר הבין שעליו לספר למלוכסן את האמת לגבי היסטורית המשפחות והנקמה שרצה כל-כך להשיג אך האם הארו יקבל אותו ואת אהבתו לאחר שישמע את הסיפור? איש לא ידע, אבל את האמת לא יוכל להסתיר, הוא אוהב את הארו יותר מדי מכדי לשקר לו.
"אתה תמשיך לאהוב אותי גם לאחר שתשמע את הכל?" שאל ריידן את הישן שרק הסתובב אליו והתכרבל בחזהו במטרה למצוא מקור חימום. הגוף העירום הוצמד ולא השאיר אף טיפת אוויר בין שניהם וריידן רק חייך בזמן שנרגע כשהרגיש את העורו של האדם שאהב מכל.
"אני כל-כך אוהב אותך," לחש לפני שנשק לשיער הארוך שהתבהר מעט בגלל אור החמה. הוא הסתכל אל התקרה בעוד אצבעותיו עוברות הלוך ושוב, מלטפות את זרועו של שחור העיניים שהתמכר למגע אי שם בחלומו. "אנג'ל, אני מקווה שהוא יבין אותי," אמר הגדול לאחותו שנמצאת במרחק שנות אור ממנו במקום שאליו החיים לא יכולים להגיע. שחור השיער נשך את שפתו התחתונה, הוא התגעגע אליה המון, אל החיוך המקסים שירד באותה תקופה והאופטימיות שבין לילה נעלמה כלא הייתה, אל הבילויים התמידיים שהופסקו כאשר גילתה את האמת המרה, הוא התגעגע אל אנג'ל עוד לפני שעזבה.
הדמעות עמדו בעיניו הכחולות שהבריקו מבעד למסך השקוף, הכאב היה בליבו ואף פעם לא נעלם, הוא ידע שאילולא טומי, לא היה מצליח לעבור את המשבר, אמנם לא התגבר עליו אבל כן הצליח להמשיך להתקדם. הכאב היה שם מזה שנתיים והוא ישאר לתמיד אך הודות הארו הכאב יווסת לאהבה אין סופית. "בוקר טוב קילר, באת להעיר אותנו?" ריידן שם לב לכלב השחור שהגיע לקומה השנייה. קילר מצדו הניח את הראש על המיטה, אתמול לא זכה להרבה תשומת לב אך היום הוא יקבל אותה.
"ניתן להארו שלנו לישון עוד קצת, בטח כואב לו, בוא נרד למטה." התרומם ריידן בעדינות, נזהר על הנער הקטן וכאשר הגיע למצב ישיבה, כיסה את שחור העיניים כמו שצריך לפני קם מהמיטה, הולך בעודו עירום לגמרי אל חדר הרחצה כדי לשטוף את גופו שהיה מלוכלך בנוזלי אהבתם מליל אמש.
YOU ARE READING
Spring days
RomanceSpring days- תקציר: הארו הוא עוד ילד אשר נולד למשפחה מהאליטה של החברה האמריקאית. לאביו רשת מסעדות מצליחה ואימו מעצבת פנים. אותו ילד אמור לרשת את מקומו של אביו בעתיד לכן היה צריך ללמוד ולהשקיע, שהציונים הגבוהים ביותר יהיו שייכים לו. חייו של הארו היו...
