chapter 10

365 27 2
                                    

השלושה ישבו על הספסל המוצל מתחת לעץ הגבוה. איימי הייתה בשלה, קוראת בטלפון פאנפיק חדש על ביטיאס, הפעם נאמג'ין היו הזוג הראשי. הארו קרא ספר על הרקולס, בדיוק מגיע לחלק שהוא נלחם נגד ההידרה שהיה נחש בעל תשעה ראשים והוא חייך כאשר הגיע לחלק שהוא מצליח לנצח.

ליאם בהה בנוף החצר הגדולה של בית הספר, ההפסקה משעממת אותו וחבריו תקועים בספרים לכן כל מה שנותר לו היה להסתכל על התלמידים שנמצאים בחוץ בדיוק כמוהם, מנצלים את היום החמים.

רכב לבן החנה מול השער הגדול וילד יחסית נמוך יצא דרך הדלת. ליאם הפנה את מבטו כאשר שמע קול טריקה והסתכל על הילד שהגיע באמצע היום, 'יכול להיות שיש לנו תלמיד חדש למרות שעוד פחות מחצי שנה נגמרים הלימודים?' שאל בליבו הבלונדיני כאשר צפה מרחוק איך אותו הילד נכנס למבנה של בית הספר.

"למה ההפסקה הזאת לא נגמרת?" שאל הבלונדיני כאשר ראה שעברו רק עשר דקות מאז תחילת ההפסקה. אנחת ייאוש יצאה מפיו כאשר הרים את רגליו לספסל, בדיוק אז צמד הקוראים שם לב לקיומו והם הורידו את עיניהם מהמילים.

"למה אתה מתלונן? אתה זה שתמיד רץ החוצה בצלצול," אמר הקטן בזמן שסגר את הספר כאשר אנחותיו של ליאם הפריעו לו והזכירו לו זקנה שמתמרמרת על חייה.

"אני מתלונן כי אתם לא מתייחסים אלי, משעמם לי לבד." גלגל את עיניו חום בשעה ששמע את איימי צוחקת עליו, גם הוא רוצה תשומת לב, זה לא יותר מדי לבקש.

"אבל אנחנו כן מתייחסים אליך, עובדה שאנחנו מדברים איתך עכשיו ולא קוראים," אמרה אדומת השיער וליאם נאנח בפעם המי יודע כמה. הוא הסתכל על העץ שהציל עליהם, רואה מספר עלים יבשים שעומדים ליפול.

"אתם מתייחסים רק עכשיו אחרי שנאנחתי, בואו נעשה משהו, ממש משעמם." התחנן הגבוה, כמעט ויורד על ברכיו אך לפני להספיק לעשות את אותה הפעולה, נגיעה בכתפו הפריעה לו והוא סובב את ראשו כדי לפגוש ב-אד, חברו למועדון השחייה.

"היי ליאם, אתה פנוי עכשיו? המורה רוצה את העזרה שלך בבחינת ילד חדש," אמר אד וליאם התרומם על רגליו במהירות לפני שהנהן ומתחיל ללכת לכיוון בריכת השחייה במחשבה שהשעמום עומד לפוג בעוד מספר דקות.

ליאם כבר היה מוכן בבגד ים צמוד שהגיע עד לקרסוליו בעוד גבו העליון חשוף, נותן לקעקוע הכנפיים שעל גבו לבלוט כרגיל אך הקעקועים שעל רגליו היו מוסתרים, בחוג הוא חייב להיות מקצועי. הבלונדיני נכנס לבריכה המקורה, מתרגל למים הקרירים בזמן שהוא מחכה לילד החדש, סקרן לגביו.

הוא הכניס את ראשו לתוך המים והוציא אחרי מספר שניות, מתרענן ולאחר הרענון הוא החליט לשבת על שפת הבריכה ולהמתין לאדם שאותו אמור לבחון. חום העיניים בעט במים ויצר גלים שהרסו את השתקפותו, כך העביר את הדקות עד שהמיועד יגיע.

Spring daysWhere stories live. Discover now