chapter 26

416 25 6
                                    


הארו פקח את עיניו באיטיות, האור חדר לעיניו בלי רחמים, מודיע לו שהבוקר כבר הגיע מזמן. הוא שפשף את עיניו בעודו מפהק ולאחר מכן התרומם לישיבה על המיטה הגדולה של ריידן. ישבנו כאב עד מאוד ותחושת חוסר הנוחות חזרה, מזכירה לו את הפעם הראשונה שלו. "ריידן," מלמל אך לא הייתה תשובה לכן סובב את ראשו וגילה שריידן איננו.

"ר-ריידן?" קרא קצת יותר בקול, שומעים בקולו את הבהלה, אולי הוא למטה? אך שוב לא נשמעה התשובה אבל איך זה יתכן? ריידן ביום חופש היום...הקטן חיפש את ניידו על השידה שלצידו וכאשר מצא, שלח את ידו אליו. הוא הדליק את המסך והופתע לגלות שהשעה הייתה כמעט שתיים-עשרה בצהריים, מבין שישן המון לאחר שריידן עינג אותו כמו שהבטיח, הוא גמר ארבע פעמים לכן היה כל-כך עייף.

לבסוף החליט לחייג לאהובו רק כדי לא לדאוג ולאחר כמה שניות המבוגר ענה מהצד השני, תמיד זמין בשביל הארו. "בייבי שלי, התעוררת?" שאל ריידן ואוטומטית החיוך נמרח על פניו של הנער.

"התעוררתי עכשיו אבל לא היית פה אז נבהלתי…" לחש בשקט אך כחול העיניים שמע. הארו הסמיק בעודו מניח את ראשו חזרה על הכרית, מרגיש לפתע כל-כך פרנואיד. הצחוק של ריידן משמע וזה גרם לקטן להסמיק אף יותר.

"אל תדאג יפה שלי, רק הורדתי את קילר למטה, לא חשבתי שתתעורר לכן ירדתי מבלי להודיע." הארו שחרר את האוויר שהחזיק בעוד חיוך קטן עלה על פניו, הוא קיבל תשובה. הוא התיישב שוב על המיטה, מיילל מעט כשהכאב הזכיר את נוכחותו והקטן רק נשך את שפתיו. "הגזמנו אתמול...בטח ממש כואב לך. תיכנס להתקלח, זה יעזור לך, עוד מעט אני אעלה, בסדר?" שחור העיניים רק המהם בעודו שולח את רגליו לרצפה, נעמד בקושי אבל לפחות נעמד, כבר השג.

"אני אכנס להתקלח, מחכה לך," מלמל הארו בביישנות לפני שניתק את השיחה. הוא החזיר את הטלפון לשידה והחל לצעוד, או יותר נכון לצלוע לעבר חדר הרחצה הגדול שבקומתו של ריידן, מחליט שאחר כך יסדר את הבית עד שבן זוגו יחזור עם קילר מהטיול.

לאחר שאכל את ארוחת הבוקר שריידן השאיר לו, התחיל הארו לסדר את הסלון. השירים התנגדו בזמן שכל כרית סודרה במקומה לפני שעל השולחן הנמוך עברה מטלית לחה, מה שנתן לעץ הבהיר ברק שסימן על כך שנקי. אחרי זה אסף את כל צעצועיו של הכלב לערימה אחת מסודרת ליד המיטה הקטנה.

הוא חייך לעצמו בזמן שפתח את דלת המרפסת הגדולה, נותן לאוויר הנעים של להיכנס קצת הביתה לפני שעבר אל המטבח, מתחיל לשטוף במהירות את הכלים שהשאיר ואחר כך ניקה את השיש הבהיר שהבריק וזה גרר עוד חיוך מסופק שנמתח על הפנים האסייתיות של הנער.

"עכשיו לחדר," מלמל לעצמו בעודו פונה אל המדרגות לקומה השניה. הוא הוציא מצעים נקיים מן הארון העצום, מניח אותם על השידה לפני שקילף את המצעים קודמים שהיו מלאים בגמירה מליל אמש. שחור העיניים סידר את הסדין הלבן, מותח אותו אל קצוות המיטה ורק לאחר שלא ראה אף לא קמט אחד, עבר להלביש את הכריות בציפיות שתאמו לסדין. לבסוף הניח את השמיכה הדקה, מיישר אותה עם כף ידו הקטנה ולאחר מכן בודק שהכל מסודר. הקטן הנהן לעצמו לפני שירד לקומה התחתונה בעודו משפשף את ישבנו הכואב אך עליו לשאוב את שיערותיו של קילר, הוא עדיין לא סיים…

Spring daysWhere stories live. Discover now