יחידת המחוזקים

אפילוג

יחידת המחוזקים, או מה שנותר ממנה, צנחה על הקרקע הקשיחה. טד היה הראשון ליפול, ואחריו לואיז צנחה ישירות עליו. אחרונה, נחתה על השניים קירה, שהרגישה כמו נוצה לנוכח המשקל של לואיז.

הכלב הענק הזדקף לבסוף בתשישות והסתכל אל המקום בו נחתו. הם היו בכניסה ליער, מלא בעצים גבוהים. במקום שאליו הגיעו החלה הזריחה לעלות ולמלא את העיר שניצבה מולם בקרני שמש חמים.

החיים בעיר הזו התנהלו כרגיל, כשורה. כאילו דבר לא קרה. לפני מספר דקות, יחידת המחוזקים נאלצה להסתכל אל עבר המימד שלהם מושמד כליל - וכעת, הם כולם ישבו על הברכיים בתדהמה והתבוננו בזריחה.

"איפה אנחנו?" לואיז שאלה בשפת הסימנים והפנתה את פניה אל קירה. "מה זו -" נעצרה לרגע בכדי לנגב דמעה שנפלה מעינה. "העיר הזו?"

גופה של לואיז סמר בפחד. כל שראתה לנגד עיניה היה את הכאוס שהתחולל במימד שלהם לפני רגע, והיא הייתה צריכה רגע להכיל את כל מה שקרה.

"היא - היא הרגה את גרייס ודארום." קירה השתעלה בכבדות לפני שעמדה על רגליה בהחלטתיות. כל גפיה דרשו ממנה ליפול בחזרה לקרקע ולהתאבל, אבל היא הרגישה את הזעם ממלא את ורידיה.

טד הסתכל אל עבר שתי השורדות האחרונות שנותרו מהיחידה שלהם. לואיז וקירה. הוא משך באפו והרגיש את ליבו מתכווץ בעצב כששמע על מותה של גרייס.

עיניו זיהו דבר שיכל לתת להם אינדיקצייה ברורה יותר למקום שאליו הגיעו. הוא הצביע אל עבר השלט וקירה הקריאה את שהיה כתוב עליו.

"ברוכים הבאים לעיירת סקייווד."

הכלב הגדול הסתכל קדימה אל נוף העיירה, הוא נעמד בחצי מאמץ על מנת להתגבר על הכאב שחש בעצמותיו ושאל בעוד שאחז בצלעותיו. "סיק ווד?"

לואיז הסתכלה אל הקיפודה שעדיין התבוננה באוויר, מלאה במחשבות ובכעס. היא התקרבה אל קירה ושאלה אותה בסימון מהיר של אצבעותיה בפעם השנייה.

"איפה אנחנו?"

"זה לא משנה איפה אנחנו." קירה הידקה את אצבעותיה לאגרוף. "אנחנו נמצא את מי שהרסה את המימד שלנו והרגה את החברים שלנו," היא הסתובבה אל שני השורדים האחרונים מהמשפחה שהקימה לעצמה. היא הנהנה כשהבינה את המטרה שניצבה מולם.

"אנחנו נמצא את הישות האפלה ונהרוג אותה."

קול צעיר קטע את החבורה שמיד הסתובבה בעמדת קרב. לואיז הרימה את אגרופיה, טד שלף את טפריו וקירה כבר הייתה מוכנה להשתכפל בשנית. הקול כחכח בגרונו ושאל כשיחידת המחוזקים ניצבה מולו בביטחון ומוכנים להילחם בו.

"מי אתם?"

~~~~~
זהו!

זה הסיום של יחידת המחוזקים 😭

היה לי כל כך כיף לעלות את הסיפור הזה ולראות את כמות ההערכה והקבלה שהוא צבר מכל פרק ופרק. כמו שכבר ציינתי, היו לי חששות דיי רציניות לפני שהעלתי אותו הנה. חשבתי שאולי הוא מסובך מדיי או מהיר מדיי ובזמן הכתיבה וגם אחריה הוא עבר המון *אבל המון* עריכות ותיקונים.

בסוף הגיעה התוצאה הזאת, שאני מאוד שלם איתה ואני שמח לראות שגם אתם נהנתם ממנה.

אנחנו, כמובן, לא עוצרים כאן. היקום הסיפורי שלי ממשיך הלאה לסיפור הבא - אניאת' וחצי השד מרוז היל!

אם חשבתם שביחידת המחוזקים היו טוויסטים לא צפויים - רק תחכו לאניאת'. רק תחכו.

ביום חמישי אעלה לכאן את הכריכה, תאריך הפרסום וההקדמה לסיפור, אז תהיו מוכנים לעדכונים בקרוב מאוד :)

תודה רבה על התגובות, הצפיות וההצבעות. אני מעריך הכל ומוקיר לכם תודה אמיתית וכנה כי שום דבר לעולם לא יהיה מובן מאליו בעיניי.

אז בפעם האחרונה לסיפור, אני מקווה מאוד שנהנתם, אני אשמח לשמוע מה חשבתם על האפילוג שלנו ומי לדעתכם הדמות המסתורית שפגשה את יחידת המחוזקים 👀

אנחנו ניפגש ביום חמישי, שיהיה לכולם המשך שבוע מצוין 🤩