גרייס התעוררה כשקרני השמש פגעו בפניה וסינוורו את עיניה הכהות. כפות ידיה מיהרו להתרומם כנגדה והיא הזדקפה בחצי מאמץ לישיבה על הספה. היא עדיין הייתה באותו מקום בו נרדמה. בבית של יחידת המחוזקים המסתורית.
יחידה שידעה עליהם כל כך מעט, והנה נותרה לבדה עם שניים מהם.
גם אם לא רצו להודות בכך, הם נשארו לשמור עליה.
כשזיהתה את מגנא ואמט שהיו במטבח ושוחחו ביניהם, שאלה. "אתם הבייביסיטר?"
"משהו כזה." מגנא ענה מיד ואמט צווט אותו בזריזות בכף ידו. "איי." מלמל ואמט מיהר להזדקף לעמידה. הנער בעל השיער הכהה והמקורזל מיהר להגיע אל הסלון.
הוא התיישב לצידה כששאל. "את מרגישה טוב? יש לך כאבים? משהו מוזר שלא הרגשת מקודם?" שאל למצבה.
גרייס מיהרה למשוך את השמיכה לכיוון קו שפתיה כשאמרה. "אני אשמח ל," היא כחכחה בגרונה. "למשחה ומברשת שיניים."
מגנא הציני מיהר להזדקף גם הוא מכיסאו. הוא לגם מכוס הקפה שלו וצחקק כשהכריז. "אמט תתרן." מיהר לומר והוסיף כשגרייס לא הייתה בטוחה במשמעות הדבר. "הוא לא יכול להריח." זה הצביע על הנחיריים שלו ומיהר להתיישב בספה לידם. "זה בהחלט עוזר אחרי ארוחות ערב שלנו, את יודעת, כשהבטן מתנפחת ויש לך גזי -"
"היא הבינה." אמט הסמיק ומיהר להסתכל אל גרייס שהרכינה את ראשה גם כן. "מגנא, תלך לבדוק בבקשה אם יש לנו מברשת נוספת?"
"יש לי תחושה שתבקש ממני גם לקנות אחת אם לא תהיה." מגנא שפשף את עיניו בעייפות.
אמט משך בכתפיו. "כן. ככל הנראה שכן." הוא הסיט את מבטו אליו וחייך בחיוך שגרם לליבו של מגנא לקפץ ולהתחמם.
מגנא ניסה להתאפק, אך חייך גם הוא אליו. בכל פעם שראה את חיוכו של אמט, הוא הרגיש את החום מטפס בגופו ומרגיע אותו. באנחה ארוכה למדיי, ורוד העיניים הזדקף והלך לכיוון שירותי האורחים.
"איפה אני?" גרייס בחרה לשאול לראשונה.
אמט הסיט בחזרה את מבטו אל גרייס. "אני לא יכול לפרט יותר מלומר שאנחנו במקום שנקרא בית המחסה. הרבה אנשים רוצים אותנו. האחווה, צבא הגנום, המשטרה." הוא מנה עם אצבעותיו את הצרות שהיחידה מתמודדת איתם. "עד שהמצב איתך יירגע, זה יהיה הבית שלך." אמר את מה שקירה אמרה לה בערב לפני כן.
גרייס חייכה חיוך מזויף ויבש ולאחר כמה שניות ניסתה לעורר את קולו של זאק בראשה. אך כשנתקלה בשקט בראשה בפעם נוספת, מיהרה להסתכל אל אמט בשנית.
"הצלחת לקלוט את כל השמות?" שאל.
"משום מה אני עדיין מתבלבלת בין הקיפודה למתולתלת." גרייס מלמלה במעין חוסר טקט קל, כשזו סיימה לדבר היא מיהרה להתנצל. "אני מצטערת."
YOU ARE READING
יחידת המחוזקים
Fantasíaלפני שני עשורים, שלושה מלאכים החליטו לרדת מן השמיים. הם בחרו שלושה אנשים, בני תמותה, והחליטו להעניק להם יכולות על טבעיות מופלאות. כוחות על. לא עברה יממה מאז שהמלאכים העניקו את כוחות העל, וכבר אלה החלו להתפשט כמו מגפה ברחבי התושבים במימד. עד שכמעט...
