יחידת המחוזקים

פרולוג

"...ועכשיו לידיעה נוספת שהגיעה זה עתה, שלושה נערים מבית הספר בלייצ'ר ערפו את ראשם של שלושה מורים ושל מנהל בית הספר לאור סכסוך שעלה. הנערים הינם מחוזקים וזה מוסיף לסטטיסטיקה המורכבת בעליית הפשיעה בקרב המחוזקים ככלל ובני הנוער בפרט -"

הטלוויזיה נכבתה. הוא לקח אותה לחדרה והניח אותה במיטתה. "גרייס לא צריכה לשמוע דברים כאלה בגיל צעיר, גם אם היא עושה כאילו היא לא שומעת." לחש לאשתו, שהייתה שקועה בכתבה אותה כיבה.

הילדה בעלת השיער הכהה קלעה לעצמה את צמתה. בשתי כפות ידיה הקטנות היא יצרה צמה עבה והתבוננה באביה.

זה ישב בידיים משולבות מולה וסיפר לה את הסיפור שאהבה לשמוע בכל לילה לפני שהלכה לישון.

"הסיפור שלנו מתחיל לפני שני עשורים, כשאבא שלך היה בערך בגיל שלך. אולי טיפה יותר מבוגר. בחדשות סיקרו מיד את האירוע. על הר קרוב למרכז העיר שלנו, שלושה מלאכים ירדו אלינו מהשמיים. כל מלאך בחר תושב מהמימד שלנו והעניק לו יכולת מיוחדת. כוח על."

"למה הם עשו את זה, אבא?" הילדה הצעירה התכסתה בשמיכתה.

"אנחנו לא יודעים, גרייס." אביה השיב לה בקול רגוע לפני שהמשיך. "אבל המלאכים בחרו את המימד שלנו."

"מימד וונדו!" גרייס הצעירה התפרצה בכדי להפגין את הידע שלה.

אביה חייך בחצי גאווה. "בכל אופן, המלאכים הביאו לשלושת היונקארים* יכולות על טבעיות. אך ככל שאלה השתמשו ביכולותם, הברכה נהפכה למעין קללה. הכוח נהפך למחלה. השלושה נהפכו להיות המחוזקים הראשונים. הכוחות שלהם התפשטו בין כולם. הדביקו אותם. לא עברה יותר מחצי שנה לפני שרוב המימד שלנו, שמונים ושבעה אחוז מהאוכלוסייה נהפכו למחוזקים."

"גם אתה, אבא." היא השיבה.

הוא צחק וליטף את פניה. "כן. גם אני. אבל גם אימא, ולני."

היא כיסתה חצי מפניה בשמיכה ואמרה בשקט. "מתי אני אקבל את הכוחות שלי?" היר לקחה נשימה קצרה והוסיפה. "כמה ילדים היום צחקו עליי שאני לא ראויה-" היא השתנקה לרגע. "לא ראויה להיות מחוזקת." אביה שתק ולכן שאלה פעם נוספת. "מתי אני אהפוך למחוזקת?"

המבט החם התחלף במבט דואג. במבט מפוחד. הוא ידע שלא כל המחוזקים טובים. הוא ידע שבמימד שלהם, להיות חסר כוחות - לא ראוי, זה מסוכן. קטלני.

הוא בלע את הגודש בגרונו לפני שאמר. "יש לך זמן. הכל בסדר." הוא השיב בלחישה. "הגן המחוזק, הנגיף, הוא חזק. הוא מדביק המון אנשים וגם יצורים אחרים."

"כמו טד, הכלב של משפחת בנאקס!" פניה המצוברחות של גרייס התחלפו בחיוך. "טארוס סיפר לי שטד התחיל לדבר וללכת על שניים."

"את רואה?" אביה התקרב למצחה. "אם טד הכלב הפך למחוזק, כך גם את. אני יודע את זה." הוא אמר ולאחר מכן נשק למצחה. הוא קם מהכיסא וזו התכסתה כמו שצריך בשמיכתה.

הוא החל ללכת לכיוון הדלת, וכשהגיע קרוב מספיק הוא נעצר והסתכל לאחור אל ביתו. "עם כוחות או בלי, את תמיד תהיי הילדה שלי." אמר לה וצפה בעיניה נעצמות ובחיוכה גדל. הוא דאג לה. הוא הניף בעדינות את אצבעו אל מנורת האור שהייתה תלויה על התקרה.

האור מיד התכבה לפי פקודתו והוא יצא מהחדר.

***

*יונקאר - כך מכונה זן היצורים החיים שנמצאים במימד וונדו. כמו שבמימד האנושי יש בני אדם, במימד וונדו יש יונקאר.

~~~~~
שבוע חדש ואיתו הפרולוג הגיע!

הפרק הראשון יעלה היום בשעה 17:00 אז הישארו מעודכנים!

מקווה מאוד שאהבתם את הפרולוג, כל המטרה שלו בגדול היא לבסס את האווירה הכוללת של הסיפור ושל העלילה והעולם (מימד) שבו הסיפור יעסוק - אז מקווה שצלחתי :)

אשמח לשמוע את דעתכם, אנחנו ניפגש היום בפרק הראשון בשעה 17:00 :)