עננים של אושר

פרק 13 - בּירוּ בַּר

"וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שֹׁפֵ֣ט צֶ֔דֶק בֹּחֵ֥ן כְּלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי"
{ירמיה יא', פסוק כ'}

—♡—

כוכבים מילאו את השמיים השחורים בשעה שכולנו עמדנו בחוץ וחיכינו לרגע המיוחל שהסרט האדום יגזר וכולם ישעטו פנימה לתוך הבירו בר.

הרחבה הייתה מפוצצת והתרגשות גדולה הייתה באוויר. מהצד ראיתי את אביאור מדבר עם חברים שלו, כולם שם כל-כך אהבו אותו והיו שמחים בשבילו כאילו שמדובר בהצלחתם. הייתה לו חבורה גדולה והיה נראה שאביאור טיפוס חברותי. זה לא הפתיע אותי כי היה בו משהו ממגנט; לא יודעת אם זה החיוך הכובש, הגומה שידעה לעשות את העבודה או פשוט היכולת שלו לתת לכל אדם שעמד מולו את המקום והכבוד שמגיע לו. אביאור ידע לגעת באנשים גם מבלי להתאמץ, זה פשוט היה הוא.

גם משפחת סלומון הגיעה בהרכב מלא; האחים דיברו ביניהם לצד שלושת המבוגרים שעמדו לידם בעוד שמולואלם תיזזה מצד לצד ביניהם לבין חבריה שהגיעו לחלוק רגע של שמחה איתה ועם המשפחה שלה. לא לגמרי הבנתי מי היו המבוגרים שהגיעו אבל לפי איך שזה היה נראה מהצד, היה מדובר בהורים של החמישה ובסבא שלהם מאחד הצדדים.

הגבר המבוגר ביותר מבין השלושה שהיה לבוש במכופרת לבנה שנמתחה על הכרס הבינונית שלו, הביט בריתוק באביאור; עיניו סקרו אותו במן מבט גאה ומאושר, נצצו להן בעוד שחיוך נמתח על פניו שזיפים אפרפרים מהולים בשחורים עיטרו אותן. הבנתי אותו, גם אני במקום המשפחה של אביאור הייתי גאה על הדרך שעשה ולאן שהגיע. על כך שהוא חתר להצלחה, סימן עוד יעדים וכבש אותם ולא נתקע במקום. הוא לא הסתפק בהצלחה אחת וכבר חיפש עוד ועוד כאלו. שאפתנות מאז ומתמיד הייתה תכונה שחשובה בעיניי אצל בני-אדם, היה לי קשה עם אנשים שלא ניסו לקדם את עצמם, שנתקעו במקום ושום דבר לא הניע אותם קדימה. אולי אני כזו כי כל חיי עברו לצד הורים שאפתנים, בעיקר אבא שלי. איש העסקים הממולח שלי תמיד היה עבורי דוגמה לבן אדם שדוהר אחר החלומות שלו ולא יודע שובע, מחפש היכן עדיין לא נטמע בעולם העסקים ומגלה את עצמו מחדש בכל יום שנולד. הוא היה צמא לעוד ועוד כאילו שחייו תלויים בכך.

"נראה מקום חמוד," אורטל אמרה לי כשחיכינו לדבר-מה שיקרה ואני המהמתי בהסכמה.

לאחר שאורטל ואני ניסינו לקבוע להיפגש אינספור פעמים ללא הצלחה, הערב הזה היה ההזדמנות המושלמת להיפגש מחוץ לכותלי הפנימיה. למען האמת, תכננתי להציע להילי לבוא איתי כי היא עפה על אביאור, אבל אחרי התקרית התהלכתי לידה על ביצים ושתינו היינו צריכות קצת מרחק אחת מהשנייה, ככה הרגשתי.
אורטל נענתה להצעה שלי מבלי לחשוב פעמיים ואפילו דחתה עבורי את הדייט השבועי עם אמיר, בן הזוג שלה. לא היה לי נעים שבגללי הם דחו את היציאה השבועית שלהם וכבר תכננתי לחרפן את נועם עד שיסכים לבוא איתי, אבל אורטל הייתה עקשנית יותר ממני וברגע שהחליטה שהיא באה איתי, לא היה ניתן לשכנע אותה אחרת. היא סיכמה את דבריה בנחרצות שכבר קבענו ושהיא מצפה לפגוש אותי, ואני נאלצתי להסכים מבלי להתווכח שוב – ורק להגיד לה שאני מצפה ליציאה שלנו.