נ.ק מבט לואי-
השמש הציקה לעיניי שעוד שרפו מאתמול בלילה, הכל קרה מהר מידי ועכשיו הארי לא בין הידיים שלי.
התרוממתי מהמזרן ששכב באוהל, נייל עדיין חרף ואני בטוח שכולם עדיין ישנים.
יצאתי לחוץ וצפיתי בזריחה עולה, השמש התחילה להאיר את היום וזה גרם לי להבין שאני עוד יכול לתקן את מה שקרה, זה יום חדש.
הסתכלתי על הפרחים הצבעוניים שהיו על האדמה, צבע מיוחד ויחודי לכל סוג.
החלטתי לקטוף כמה פרחים ולסדר מהם זר להארי, אולי זה יגרום לו לסלוח לי, כי כל מה שאני רוצה הרגע זה לכרבל אותו.
נייל יצא בפיהוק רועש מהאוהל והתמתח בעייפות, "מייט מה קרה אתה ער?" שאל והתיישב לידי, בוחן את כל הפרחים כמוני.
"סתם אני מנסה לגרום להארי לסלוח לי אז חשבתי אולי להכין לו זר יפה" אמרתי ונשכבתי על הדשא עוצם את עיניי אך לא נרדם, יכולתי להרגיש את עיניו עליי ואת ההבנה שלו כלפי.
"אני מקווה שהכל יסתדר מייט, אתה באמת אוהב אותו ואני לא אתן לזונה קטנה להרוס לכם את זה" תפח על רגלי וחייך אליי בעידוד, "תודה ניילר זה אומר הרבה בשבילי" חייכתי אליו בחזרה והתרוממתי מהדשא, בכוונה ללכת להארי.
"טוב תאחל לי בהצלחה" נאנחתי בקול והרמתי את הזר מהרצפה, נקווה שהזר יספיק כי זה כל מה שיש לי לבנתיים.
"בהצלחה לו מאמין בך" אמר נייל וחיוך מלא תקווה על פניו. הוא חבר טוב, כל אחד צריך נייל בחיים שלו.
כשהגעתי לאוהל של הארי וזאין נשמתי עמוק וסידרתי את חולצתי, התקדמתי עוד קצת ושמעתי צחקוקים מבפנים.
היה פתח באוהל וראיתי את זאין מדגדג את הארי ונוגע בו בצורה שאני אמור לגעת, אם זה היה מישהו אחר הייתי מתעצבן אבל עכשיו אני מרגיש כאילו ירו לי חץ לחזה.
ידיו נוגעות להארי בלחיים ובירכיים ברכושניות, ולהארי זה מציק מעט אך לא נראה שאכפת לו.
הפלתי את הזר לרצפה, מעדיף להיות לבד עכשיו, דווקא זאין? מכל האנשים בעולם?!, אני מרגיש נבגד בעיקר, לפחות זה לא נשיקה כי אם כן הייתי מאבד את זה.
טוב זה לא מאוחר מידי אני עוד יכול להציל את המערכת יחסים שלי עם הארי, יש לנו עכשיו סיור ביער ואז את הדרך חזרה.
אני לא חוזר מהטיול הזה בלעדיו בין הידיים שלי.
ישבתי על קרש לבד מביט לעלים שעפים והבאים אחריהם, אני לא מבין למה פשוט לא דחפתי אותה ממני! אני אידיוט ומפגר!
"היי" שמעתי קול אומר מעליי והרמתי את ראשי, רואה ילד מתולתל מעט וחיוך על פניו, "היי" השבתי בלחש והשפלתי את ראשי שוב.
"אממ אני סימון" השיב והתיישב לידי, סובבתי את ראשי אליו ומבט סקרן היה בעיניו. "לואי, איך אני יכול לעזור לך?" שאלתי וידי שיחקו עם העלים שעל האדמה.
"פשוט ראיתי שאתה לבד אז באתי לארח חברה" שיחק באצבעותיו בביישנות, "זה לא משנה כלכך" מלמלתי והוא הנהן בהידוק שפתיים.
עיניו היו כל הזמן הזה על ילד כלשהו שגם הסתכל עליו בסתר, "אהבה אע?" התחלתי לדבר שוב והוא סובב את ראשו אליי עם מעט סומק על לחיו.
"זה פשוט שאנחנו לא יכולים להיות יחד" מלמל וניגב את אפו, "ולמה זה?" שאלתי ועיניו זהרו מעט, "ההורים שלו מאוד הומופובים וישלחו אותו מכאן" דמעה ירדה במורד לחיו וניגבתי לו אותה.
"אתה צוחק עליי? זה מה שעוצר אותך? לך תנשק אותו ותראה לו שאתה אוהב אותו, תלחם על האהבה שלך אל תוותר כאילו זה כלום" אמרתי בקול והוא הנהן בחיוך, "אתה צודק!" גיחך וקם מהענף.
"תודה לואי ורק שתדע שהדברים שאמרת נוגעים גם אליך, אל תוותר כמו שאני לא הולך לוותר" הושיט לי את ידו ונעזרתי בה לקום מהענף.
"בהצלחה סימון" חייכתי אליו וראיתי אותו מתקדם לאותו ילד ומושך אותו לאזור שקט יותר.
הייתי צריך את השיחה הזאת לעזאעזל.
הלכתי אני לכיוון שאר החבורה, מקווה שהם יתנו לי לשבת איתם למה אחרי אתמול ליאם בטח ירצח אותי בשניה שיראה אותי.
****
"היי" אמרתי בקול שהגעתי לשולחן של שאר החבורה והתיישבתי ליד זאין, כולם החזירו לי תשובה חוץ מהארי שהשפיל את ראשו וליאם שאפילו לא הסתכל לכיווני.
מאיה הכינה סנדוויצ'ים וסלט לארוחת הבוקר כי בכל זאת טבע, ולשם שינוי זה היה מאוד טעים,
אבל אני יודע שאם הייתי אוכל כזה בבית זה לא היה טעים לי ככה.
ראיתי את הארי מסתבך עם הגודל של הסנדוויץ ובלהרים עם המזלג מהצלחת, "צריך עזרה בייבי?" שאלתי בדאגה ובאתי לעזור לו אך ליאם עצר אותי.
"אל תתקרב אליו שב במקום" אמר בחשיקת שיניים ועבר לשבת ליד הארי, עיניו של המתולתל שלי זהרו מדמעות שעמדו שם ולחיו היו סמוקות.
עיניי תפסו את שלו ואף אחד לא השפיל את המבט, לא הייתי מסוגל.
חייכתי אליו חיוך עצוב מרגיש את הגוש המעצבן הזה בגרון, אני רק רוצה להסביר את עצמי בפניו, כנראה שלא היום...
♡~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~♡
פרק בום
אז שוב סליחה שנעלמתי ומבקשת סליחה מכל הלב
מקווה שאהבתן את הפרק ולא להתעצבן עליי כרגע מבטיחה שישתפר
אז ליאם מתנהג קצת קקי אבל אח מגן בכל זאת
וזהו ביי בנתיים אשתדל לעלות עוד פרק!
YOU ARE READING
My Baby-l.s
Fanfictionלואי לא האמין באהבה אף פעם. הוא היה בן 18 בשנה האחרונה ואין בחורה או בחור שלא יצא לו לזיין אפילו חלק מ'הסטרייטים' כולם נמשכים ללואי טומלינסון אפילו הם. עד שהגיעה משפחה חדשה לעיר ששינתה הכל. הנער המתלותל שינה את חייו של לואי ב180 מעלות, הוא פשוט כב...
