הגענו לבית ספר ספר, זאין ונייל התקדמו לכיתה, ליאם הלך לדבר עם מאיה ואני ליוויתי את הארי לכיתה שלו.
"בייבי אני חייב ללכת לכיתה אוקיי בהפסקה אני אהיה איתך" חיבקתי אותו והוא החזיר לי חיבוק לא משחרר, "א-אוקיי לולו אני אתגעגע" נישק את לחיי ונכנס לכיתה, סומק משום מה עלה לפניי, נופפתי לו לשלום ומתחיל ללכת לכיוון הכיתה שלי.
בדרך אלינור עצרה דוחקת אותי לקיר, "הרבה זמן לא התראנו" נשכה את שפתה וניסתה לצאת מפתה, אבל זה לא עשה לי שום דבר, מוזר.
"כן חבל בשבילך חייב לזוז" אמרתי יוצא מהאחיזה שלה, "הפסד שלך" אמרה והסתובבה מנסה להבליט את הישבן שאין לה, גיכחתי מהבדיחה של עצמי נכנס לכיתה.
"טומו בוא לכאן" ליאם קרא לי והתקדמתי לכיוונו, "מה נשמע מייט" התיישבתי על הכיסא מחייך אליו, "חשבתי אולי נלך למקדולנס היום" אמר והסתובב אליי, "כן למה לא, הארי יבוא?" שאלתי ממלמל את הסוף, "נראה לי למה? מישהו פה מאוהב? אני לא חייב להזכיר לך כמה תמים הוא נכון?" שאל רטורית וגלגלתי את עיניי, "סתום" אמרתי מצחקק מתחיל להעתיק מהלוח.
השיעור נגמר ויצאנו מהכיתה, הולכים לעבר הכיתה של הארי.
"לולו! לילי! ניני! זיזי!" צעק הארי כשראה אותנו מתקרבים אליו, הוא רץ לכיווננו קופץ לחיבוק מושך את כולנו, "בייבי התגעגעתי אליך" אמרתי מושך אותו לצד ומרים אותו עליי מחזיק אותו מישבנו, "גם אני אליך לולו" מלמל לתוך צווארי.
הורדתי את הארי לרצפה מנשק למצחו, הוא החזיק את ידי וחזרנו לכולם.
"טוב אתם באים אני גווע אפשר להבריז נשאר עוד שעתיים יום קצר היום" נייל אמר, נצמד לצד זאין, "אוקיי נצא האז אתה בא איתנו?" שאל זאין מניח את ידו על כתפו של הארי, "כ-כן זיזי האזי רוצה נאגטס וצ'יפס עם מיץ ענבים!" קיפץ הארי בשמחה, זאין צחקק וחיבק את צדדו, כעס הצטבר בגופי ומשכתי את הארי ממנו, מחזיק במותנו ברכושניות.
"יאללה למקדולנס!" צעק נייל ורץ לשער בית ספר באושר, כולנו צחקנו עליו מאחור חוץ מהארי שהצטרף אליו וקפץ איתו באושר ביחד.
פתאום הרגשתי שדוחקים אותי לקיר ומנשקים את שפתיי, פתחתי את עיניי בהלם רואה שזאת אלינור, מתוך רפלקס זרמתי עם הנשיקה ותפסתי שליטה, עד שהבנתי מה אני עושה ומתנתק ממנה, "אלינור אני ממהר ואין לי מצב רוח לא היום" אמרתי בנוקשות רץ לכולם.
הפנים של הארי היו מושפלות בעצב לרצפה ולא הבנתי למה, זאין חיבק אותו והלך איתו לכיוון המכונית כשנייל הסתכל על השניים בעצב.
לא הבנתי כלכך מה קרה בזה הרגע אבל התעלמתי מזה והתקדמתי למכונית מתיישב מקדימה ליד ליאם, הנסיעה הייתה מתוחה והארי נרדם על כתפו של זאין במהלכה, כלכך רציתי שהוא ישן עליי אבל הוא לא מדבר איתי ואני לא יודע למה.
YOU ARE READING
My Baby-l.s
Fanfictionלואי לא האמין באהבה אף פעם. הוא היה בן 18 בשנה האחרונה ואין בחורה או בחור שלא יצא לו לזיין אפילו חלק מ'הסטרייטים' כולם נמשכים ללואי טומלינסון אפילו הם. עד שהגיעה משפחה חדשה לעיר ששינתה הכל. הנער המתלותל שינה את חייו של לואי ב180 מעלות, הוא פשוט כב...
