עבר שבוע מאז הנשיקה, השניים לא ידעו כמה היו זקוקים זה לזה שוב ולא נפרדים לשנייה אחד מזרועותיו של השני.
הארי היה על האוטו יחד עם ליאם בדרך לבית הספר, היה לו היום בוקר קשה והתעורר במצב רגיש. ליאם לא היה בטוח אם לשלוח אותו אך פספס הרבה ימי לימודים.
"רוצה הביתה" יבב בכיסאו מאחורה, אפילו נייל לא הצליח להרגיע אותו. "האז אנחנו נלך לבית ספר ואם תיהיה ילד טוב אני אסכים לך לאכול היום ממתקים לפני השינה" ניסה ליאם לתמרן אותו אך לא הצליח.
"לא רוצה ללכת היום" המשיך ליבב ונייל ליטף לשיערו מהנהן אליו, "אולי לואי יצליח" מלמל ליאם אל עבר נייל והמחומצן הרים כתפיים, מרגיש כבר אבוד.
ליאם החנה את הרכב ופתח את הדלת כדי שהארי יוכל לצאת, אבל הארי הניד בראשו והושיט את ידיו קדימה, מסמן לו להרים אותו.
"תתקשר ללואי" אמר ליאם לנייל כשהרים את הארי על צידו, "זה מחייג" השיב המחומצן לחוץ גם הוא. הם התקדמו לשער בית הספר כששמעו צעקות בעמעום מאחוריהם.
זה היה לואי יחד עם זאין ושניהם רצו ריצה קלה לעברם, לא מבינים מה קרה להארי היום. "היי בייבי" קרא לואי כשהגיע ולקח את הארי מידיו של ליאם, המתולתל בשנייה התכרבל בזרועותיו וקבר את ראשו בצווארו.
"קח אותי מכאן לולו" יבב והידק את אחיזתו, גורם לצביטה קטנה בלב אצל כולם. הארי הוא החייכן והנחמד לכולם, הם לא אוהבים את המצב הזה שהוא אומלל ככה ואין להם שום דבר לעשות בנושא.
"אוקיי בייבי תירגע" ליטף לגבו הברוטני בעל העיניים הכחולות, דואג לנשק לראשו וללחוש מילים מרגיעות לאוזנו.
"אני חושב שלא כדי שיכנס לבית הספר" מלמל ליאם וכל השאר הנהנו בהסכמה, "לואי יקח אותו ואנחנו ניכנס בואו" הניח זאין את ידיו על כתפו של נייל והלך יחד איתו לתוך בית הספר, מנופף לכולם לשלום.
"הוא צודק תשמור עליו מייט" תפח ליאם על כתפו ונכנס גם הוא לבית הספר. לואי הסתכל אל הארי שם לב שנרדם, אנחה יצאה מפיו והוא התחיל להתקדם לכיוון השני אל עבר רכבו.
הוא השיב את הארי לידו וחגר אותו, המתולתל הוציא אנחה והסתדר בנוחות יותר על הכיסא עליו הושיבו אותו. לואי הדליק את הרדיו על חלש, וכך הנסיעה עברה בשקט נעים עם מוזיקה רגועה ברקע.
כשהגיע החנה את הרכב בחניית ביתו והעיר את הארי בעדינות בנשיקה עדינה על לחיו ונענוע כתפו, "בייבי תתעורר הגענו" לחש ועיניו של הארי נפתחו באיטיות, מתרגלות לאור שמגיע ישירות מהשמשה מולו.
"היי לו" חייך אליו ונישק לשפתיו בחיוך, לא היה מעורבב לשון או מגעים גופיים מיניים. שניהם פשוט נהנו להרגיש את השפתיים אחד של השני מחוברות כך.
"בוא ניכנס לתוך הבית אוקיי?" התנתק לואי בחוסר רצון משפתיו של בן זוגו. הקטן שלידו הנהן בחיוך מתוק וחושף גומות, "אתה כלכך יפה לאב" מלמל בעל העיניים הכחולות ונשק לאפו, יוצא מתוך הרכב מתקדם לפתוח להארי את הדלת.
הוא תפס את ידו ושניהם נכנסו יחד לתוך הבית, תיקו של הארי היה בידו של לואי כדי שלא יקשה עליו יותר מידי, ולמען האמת לואי אוהב להתייחס להארי כמו הנסיכה שלו, אבל רק שלו.
בעיניי לואי הארי היה הדוגמה לשלמות, מתלתליו היפים לעיניו הירקות, הגומות שצצות ועורו החלבי. הארי באמת היה מושלם מכל בחינה אפשרית מבחינתו.
"אתה רעב?" ליטף לשיערו המתולתל והתקדם למטבח מוציא שתי קיערות, "כן אני רוצה מהצבעוני עם המרשמלו" אמר בהתלהבות הארי והתיישב על כיסא הדלפק ממול.
"כרצונך בייבי" חייך לואי ושפך לשתי הקערות מהקרונפלקס המבוקש ולאחר מכן מהחלב שהוציא לפני זה מהמקרר.
שניהם ישבו ואכלו יחד, מפטפטים ומדברים על כלום. הם אהבו את זה שתמיד היה על מה לדבר והרגישו בנוח אחד עם השני, זה היה חסר להם ועכשיו הכל חזר לקדמותו.
הארי דיבר על הסדרה החדשה שצפה בה אתמול ולואי הקשיב באוזן מלאה, רוצה שהארי ירגיש שמישהו באמת מקשיב לו.
"לו אני עייף בוא נלך למיטה" אמר הארי ביבוב, ונכון שהבקשה הייתה תמימה לגמרי אבל לואי הרבה זמן לא סופק מינית ודיי חרמן, אז יכול להיות שעומד לו מהבקשה.
"א-אוקיי בייבי" סידר את מכנסיו וקם מהכיסא, מפנה את הכלים לכיור וחוזר להרים את הארי מהכיסא. "רוצה אני אשים לנו לראות משהו בטלוויזיה?" שאל מנשק את לחיו האדמדמות ונכנס אל תוך החדר.
"לא אני רוצה שתחבק אותי חזק וזהו" מלמל לצווארו בעייפות הארי, מניח שם נשיקות רכות. "מה שתרצה אהוב" ליטף לואי את גבו התחתון ומניח אותו על המיטה, עולה מעליו ושם את ראשו על בטנו.
"רוצה לספר לי מה קרה לך בבוקר" שאל מלטף למותניו, היום הארי כל הבוקר היה באלגן אחד גדול של בכי והתווכחויות. התקווה היחידה שיספר למישהו זה לואי.
"האז היה עצוב" נכנס מעט לליטל והברוטני התרומם מביטנו עובר לשכב לידו, עוטף את ידיו מאחוריו בחיבוק הדוק.
"רוצה לספר לי למה היית עצוב?" שאל לואי מניח נשיקה קטנה על ראשו של בן זוגו. "יש ילד בכיתה שתמיד מציק לי ואני לא רציתי לראות אותו שוב" לחש בשקט אך לואי שמע, בשוק ממה שכרגע הארי אמר.
מישהו מציק לו?
לואי יודע שמי שזה לא יהיה, לבית ספר הוא לא יבוא בחודש הקרוב.
הוא הולך לשלם על זה שפגע בבייבי שלו.
"אני אטפל בזה בייבי תישן קצת" אמר לתוך אוזנו והארי הסתובב אליו, מניח את ראשו על חזהו ונרדם.
מלאך קטן זה כל מה שלואי חושב, הריסים שלו ארוכות כלכך ופיו נפתח בצורה כו מתוקה שעושה את זה ללואי כלכך.
הוא שמח שהכיר את הילד הקטנצ'יק הזה, ושמח יותר שזכה בו בחזרה.
הוא באמת אוהב אותו, והתגעגע אליו כלכך.
♡~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~♡
בום פרק אחרי הרבה זמן סליחה!
מקווה שאהבתן ואני לא מאמינה שעוד 4 פרקים הפאנפיק נגמר פאק
אוהבת אתכן כלכך ותצפו לעוד הפתעות ממני בהמשך!!!
YOU ARE READING
My Baby-l.s
Fanfictionלואי לא האמין באהבה אף פעם. הוא היה בן 18 בשנה האחרונה ואין בחורה או בחור שלא יצא לו לזיין אפילו חלק מ'הסטרייטים' כולם נמשכים ללואי טומלינסון אפילו הם. עד שהגיעה משפחה חדשה לעיר ששינתה הכל. הנער המתלותל שינה את חייו של לואי ב180 מעלות, הוא פשוט כב...
