הארי שכב על מיטתו ששמע את הקול שאהב כלכך מאחוריו, מרגיש את הגוש בגרונו ואת עיניו צורבות מכל הדמעות.
הוא הסתובב אחורה מביט לפרצופו, עבר רק שבוע וזה היה קשה לו כלכך. לואי עמד בפתח הדלת מסתכל עליו בחיוך, מרגיש הקלה שסוף סוף יש לו זמן לדבר איתו.
"היי האז" לחש והסתכל על עיניו, משנן את כל פרצופו מחדש. הוא היה נראה עייף יותר, שיערו היה מבולגן ועיניו אדומות. אבל הוא תמיד נראה כלכך טוב בעיניי לואי.
הארי שתק והשפיל את ראשו, מפנה מקום ללואי לידו על המיטה. מכניס את אגודלו לפיו ומסתכל על המצעים הלבנים שנראו מעניינים פתאום.
לואי לקח את זה בתור סימן לבוא לשבת, ולא עברה שניה אחת לפני שהתיישב מול הילד המתוק שאהב.
"בייבי אתה יכול להסתכל עליי?" שאל והרים את ראשו של הארי באצבעותיו, המתולתל הניד את ראשו והרים את כתפו ללחיו, מתבייש מידי מה שנתן לו מראה חמוד שהוציא מלואי צחקוק קטן.
"אני רוצה שתקשיב לי עכשיו טוב בסדר?" התחיל הברוטני וליטף את ידו של הארי בעדינות בזמן שהנהן. "אני לא נישקתי אותה היא נישקה אותי, לעולם לא הייתי מעלה בדעתי לעשות דבר כזה" אמר וברגע זה אצבעותיו של לואי היו בידיו של הארי, ששיחק בהן כאילו הן משחק קופסה.
לואי הבין שהוא בליטל שלו ושיצטרך להתאמץ יותר. "אני ראיתי את הפרצוף שלך הארי וזה לא הגיע לך, אני אוכל את עצמי מאז שזה קרה ואתה חייב להבין שזה לא אשמתי. הרגשות שלי כלפיך אמיתיים ובחיים לא הרגשתי ככה כלפי מישהו!" אמר לואי בטון גבוה יותר מושך את תשומת ליבו של הארי.
"א-אני יודע" לחש המתולתל וחיוך עצוב היה על פניו, "להאזי היה נורא קשה לראות את זה קורה, הוא חשב שלולו לא אוהב אותו יותר" אמר ודמעות עמדו בעיניו לפני שהתייפח בקול על חזהו.
"הכל בסדר לאב תוציא את הכל" עטף אותו בזרועותיו, מרגיש כל יבבה שיוצאת להארי מהפה את ליבו נשבר יותר, מבין שזה הוא גרם לזה.
ידיו של הארי החזיקו חזק בחולצתו מפחד לשחרר, כשנרגע מהבכי נשאר קרוב ללואי אך התרחק מצווארו.
"אני כלכך מצטער בייבי, כלכך מצטער" ליטף את לחיו והסתכל לעיניו. "אני אעשה הכל כדי שתסלח לי, אני אוהב אותך" המשיך בחיוך.
הוא אמר שהוא אוהב אותו בפעם הראשונה ולא התחרט על זה אפילו לרגע.
הוא לא ציפה לתשובה מהארי והתרומם מהמיטה מושיט אליו את ידו, "אני אגרום לך לסמוך עליי שוב, בנתיים בוא נלך לאכול" חייך אליו ברכות והארי הנהן, מחזיק בידו ויורד יחד איתו לקומה התחתונה.
כולם ישבו מסביב לשולחן כשהארי ולואי מגיעים יחד, מסתכלים עליהם בפלא. למען האמת אף אחד לא חשב שזה באמת יעבוד חוץ מנייל שהיה מלא תקווה בנוגע לזה.
"האז סוף סוף" קם ליאם מהכיסא שלו וחיבק את אחיו הקטן חזק, מוחץ אותו בין ידיו. הוא כלכך התגעגע אליו.
"ליאם אתה מוחץ אותי" צחקק הארי והתנתק מחיבוקו מתיישב ליד לואי בשולחן. "לאב אתה רעב?" שאל הברוטני והמתולתל הנהן בביישנות, עדיין בליטל שלו.
"אני אכין לנו ארוחת ערב" צעקו נייל וזאין באותו הזמן צוחקים שניהם לאחר מכן, "צ'יפס עליך" אמרו שוב יחד ונקרעו מצחוק בפעם השנייה, מעלים חיוך לכל החבורה.
"טוב אז שנינו נכין ארוחת ערב" אמר זאין והניח את ידו על כתפו של נייל, הולך יחד איתו למטבח. נשאר רק לקוות שכלום לא ישתבש עם השניים האלה.
נשארו רק הארי ליאם לואי ומאיה בשולחן, שקט מותח שרר וכל אחד היה מעדיף להיות במקום אחר כרגע. "מה דעתכם שנראה סרט" שאלה מאיה והקימה את ליאם מהכיסא.
"קדימה יהיה כיף נעביר את הזמן יחד כמו פעם" חייכה ומשכה את הארי מידיו, "אוקיי" נאנח והלך יחד עם לואי מאחוריה אל עבר הסלון.
"מה דעתך שאני אביא את הלק הארולד?" שאלה והארי חייך מהנהן לכיוונה, חוזר לשחק באצבעותיו של לואי בזמן שהברוטני מסתכל עליו.
היא עלתה במהירות לקומה העליונה, משאירה אותם יחד עם ליאם ויכול להיות אבל רק אולי שתכננה את זה.
"אממ ליאם אני יכול לדבר איתך?" שאל לואי וליאם הנהן קם מהספה, לואי לחש להארי באוזן שהוא כבר יחזור ושבנתיים יצפה בסרט.
השניים הלכו לפינה שקטה בבית מחכים שהשני ידבר, "אז אני רק רוצה לבקש סליחה על הכל ושתדע שזאת לא אשמתי, אני באמת אוהב אותו" אמר לואי וחיכה לתגובה מליאם, "אני יודע גם הוא אוהב אותך רואים את זה, אני לא הולך לעצור את הזוגיות הזאת אבל תצטרך לרכוש את האמון שלו מחדש" אמר בעל העיניים החומות בשיא הכנות, מבין שכל זה היה יכול להיגמר מזמן אם רק היה מקשיב.
"תודה לימו אני מעריך את זה מאוד" חייך לואי אליו וכך גם ליאם, "אז אנחנו בסדר עכשיו?" המשיך ולאחר שניה נמשך לחיבוק, "בטח אחי כל זה היה מיותר אני מאמין לך" תפח על כתפו, ואנחה מאושרת יצאה מפיו של לואי, סוף סוף דברים מתחילים להסתדר לטובתו.
הם חזרו לסלון וראו את הארי ומאיה יושבים על הספה, בזמן שהיא מורחת לו לק אפרסק ומדברת על איזה ילדה שהיא ממש שונאת, הוא באמת הקשיב ונתן לה לפרוק וזה מה שהיה כלכך מיוחד בו.
הוא הרים את ראשו רואה את לואי מתקרב לכיוונו יחד עם ליאם, היה נראה שהשלימו.
"נו השלמתם?" שאלה מאיה ומרחה על האצבע האחרונה של הארי לק, מחייכת כשרואה את התוצאה וכמה שזה מתאים לו.
"כן השלמנו" אמר ליאם והסתכל על לואי בחיוך. "מה אתה אומר לו?" הראה הארי את הלק ללואי בהתלהבות, כולם הסתכלו עליו מרוב שהיה כלכך מתוק ותמים. אין אחד שלא אהב אותו.
"מושלם" נישק לתלתלים שלו ועטף את כתפו בידיו, ארבעת החברים המשיכו לצפות בסרט עד שנשמעה צעקה מהמטבח.
"הארוחת ערב מוכנה" צעקו נייל וזאין יחד והיה אפשר לשמוע אותם צוחקים על זה בכל הבית.
♡~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~♡
פרק בום
עבר יותר משבוע וסליחה על זה שהשארתי אתכן ככה
אז רק רוצה לאמר שהם עוד לא חזרו הם בנתיים רק השלימו
מקווה שאהבתן את הפרק ומלא נשיקות לכולן3>>>>>>>>>>>
YOU ARE READING
My Baby-l.s
أدب الهواةלואי לא האמין באהבה אף פעם. הוא היה בן 18 בשנה האחרונה ואין בחורה או בחור שלא יצא לו לזיין אפילו חלק מ'הסטרייטים' כולם נמשכים ללואי טומלינסון אפילו הם. עד שהגיעה משפחה חדשה לעיר ששינתה הכל. הנער המתלותל שינה את חייו של לואי ב180 מעלות, הוא פשוט כב...
