פרק 2

171 22 51
                                    

אז, כללי

"סאני, אני צריכה שתרוץ מפה כמה שיותר מהר! אנחנו משחקים מחבואים, אוקיי?''

''אבל איפה אני אתחבא?''

''לך.. לך לפארק שמאחורי הבית של דודה לילי, הפארק ההוא שחשבת שהגבעולים של הפרחים שם דומים לצבע של צפרדע.'' אמרה אמו. הוא לא הבין מה היא רוצה ממנו.

''עם מי משחקים מחבואים?'' הוא שאל.

''עם... הילד של דודה לילי. תתחבא בפארק, אוקיי?''

הוא לא ידע למה אמו רוצה שהוא ישחק מחבואים דווקא עכשיו. מה גם שדודה לילי פה - הוא נכנס לה באמצע המקלחת בבוקר בטעות - מה שאומר שאי אפשר לשחק כלום. היא שונאת שהוא משחק עם הבן שלה, ואין לו ברירה, הוא צריך ללכת לפי החוקים שלה. זה היה הבית שלה. הם כאן כבר מאתמול.

הוא שמע מהחדר שאמו צעקה על לילי לפני כמה שעות. הוא לא שמע מה היא אמרה לה. הוא היה עסוק בלשחק עם הילד של דודה לילי מחבואים. הוא כרגיל ניצח וגילה את מקום המסתור של הילד. זה היה קל, הוא הסתתר מאחורי המנורה הענקית וחשב שאם הוא לא רואה את המתרחש כנראה שהוא גם מוסתר היטב. אמו לימדה אותו איך לשחק מחבואים עוד מאז שהיה תינוק. הוא תמיד היה משחק איתה מחבואים, אבל היא הייתה גרועה, לטעמו. מה גם שזה לא מחבואים, אם אמו גילתה לו היכן להתחבא. הוא תהה אם היא באמת כזאת גרועה.

הוא אהב לשחק מחבואים. הוא אהב שאף פעם לא מצאו אותו. תמיד היו לו את המקומות הכי יצירתיים להתחבא בהם. זה נתן לו תחושה שהוא בלתי נראה, כמו כל גיבורי העל שהוא אוהב לצפות בהם ומעמיד פנים שהוא אחד מהם בלילה. הוא אהב את התחושה הזאת.

"מצאתי אותך!" הוא קרא שוב.
"זה לא פייר, אתה מרמה!" התנגד הילד והחל להרביץ לו בכעס. הצעקות של לילי פסקו כי היא ראתה אותם מרביצים אחד לשני והיא החלה להפריד ביניהם.

"אתה שומע אותי? תרוץ עכשיו!!!" צרחה אמו והחזירה אותו למציאות. הוא נבהל מהצעקה והחל לרוץ הכי מהר שיכל. הוא לא ראה אפילו לאן הוא רץ, הוא פשוט רץ בלחץ ובבהלה. עד ששמע צרחות, ונבהל עוד יותר. הוא לא הבין מה קורה. לפתע הוא החל להשתעל בכבדות וללא הפסקה, עד שזה גרם לו כמעט להיחנק. התחושה לא הייתה זרה לו; הרופאה אמרה לו שיש לו אסטמה לפני חודשיים, לאחר שהוא שיחק עם בן דודו תופסת ולא הצליח לנשום. אפילו לקחו אותו לבית חולים באמבולנס, כמו סקוט רודריגו בגן שלו שהתלהב שנשאו אותו באמבולנס לאחר שהוא שבר את הרגל. אבל הוא לא התלהב להיות באמבולנס... אמא שלו בכתה כל הזמן וסבא שלו ממש דאג והוא הרגיש שהוא לא יכול לנשום והוא ממש שנא את הריח שהיה שם, באמבולנס.

חמניותWhere stories live. Discover now