חמניות

פרק 47

ג'ונתן

היא נראית כל כך יפה הלילה. אני לא יכול להתאפק מלנשק אותה בזמן שאנחנו רוקדים סלואו. אני מסתכל עליה ואני פשוט יודע שזאת האישה שאני רוצה לבלות איתה את כל חיי, ללמוד עליה עוד, ללמוד איתה את החיים, להיפתח אליה יותר, לדבר עד ארבע בבוקר עד שאחד מאיתנו פשוט נרדם. אני יודע שזאת האישה שאני רוצה להינשא לה. האישה שאני רוצה שתהיה האמא לילדים שלי. היא מדהימה, ואני לא יכול להוריד ממנה את העיניים. ואני גם לא רוצה. 

''אני אוהב אותך,'' לחשתי לה. 

''אני אוהבת אותך גם. תודה על היום. תודה שבאת איתי,'' השיבה אריאל. 

''אני צריך להודות לך, לא ההפך. אני לא יכול להפסיק להגיד לעצמי שאני לא מגיע לך, את יותר מדי טובה עבורי ואני מרגיש כאילו את מלאך שהגיע אליי מהשמיים. כאילו את המלאך השומר שלי.'' 

''אנחנו יותר מדי קיטשיים היום.'' קבעה אריאל. 

''נכון. זה בגללך. את עושה אותי קיטשי.''

''שקרן. תמיד היית. אמה סיפרה לי.''

''אמה מדברת שטויות.'' 

''סליחה? מה שמעתי עכשיו?'' שאלה אמה שהחזיקה שתי כוסות קטנות של פונץ' בידה. 

''אמרתי שאת מטומטמת,'' עניתי ולקחתי מידה כוס אחת. ''בשביל להקל עלייך.'' אריאל גם לקחה. 

''תודה מראש,'' היא אמרה ושתינו ביחד. אמה גילגלה את עינייה בכעס.

''זה לא היה בשבילכם, זה היה בשבילי ובשביל אדם! קרציות.'' 

''גם אני אוהב אותך אמושקה,'' השבתי. ציניות בצד, אני באמת אוהב אותה. היא אחד האנשים הכי חזקים והכי טובים שיצא לי להכיר במשך שמונה עשרה שנות חיי. אני שמח שהיא ואדם חזרו. היא נראית הרבה יותר קורנת ומאושרת, בדיוק כמו שהיא הייתה בפנימייה, לפני שהכל קרה. לפני שהלכנו משם. 

בדיוק כשהשיר התחלף ראיתי את בלייר ואליוט חוזרים לנשף לאחר שהלכו לפגישת המחזור לראות את אביו. השעה הייתה אחת בלילה בערך. לא ציפיתי לראות אותם פה. הנשף נגמר עוד שעה. ידעתי בוודאות שאליוט לא היה רוצה ללכת לנשף גם אם היו משלמים לו מיליון דולר, אבל ידעתי שבלייר רוצה. אז הוא עושה את זה בשבילה. קרה לאליוט משהו במהלך החודשים האלה, מאז שהוא הכיר את בלייר. היא אחראית לזה ואין לי מושג איך היא הצליחה לעשות את זה. אני לא חושב שהוא השתנה, אני יודע שהצדדים האלה תמיד היו מוטבעים בו. אבל היא זאת שהצליחה להחיות את הצדדים האלה ולגרום לעוד אנשים לראות את הבנאדם שהוא באמת, מאחורי כל הכעס והאדישות והמסכות האלה שמונעות מאנשים להתקרב אליו. אני עוד זוכר שבתחילת השנה, כשהגענו, היו שמועות על החבורה החדשה. בעיקר עליי ועל אליוט. אנחנו רוצחים, אנחנו סוחרי סמים, אנסים, מה לא. למען האמת אני יכול להבין אותם. אליוט נראה כמו רוצח סדרתי קלאסי, ואריאל באמת אמרה לי שהיא חשבה שהייתי סוחר סמים בהתחלה.