חמניות

פרק 42

בלייר

נשף האביב מגיע בצעדי ענק. למען האמת, הוא עוד שבוע. אפילו פחות, שישה ימים. ניסיתי לא לחשוב על זה, אבל זה קצת קשה כשכולם מסביבי מדברים על זה ומתעסקים בזה. שלטים בבית הספר, הצעות פומביות בבית הספר לבני הזוג או לבנות הזוג. הכל כל כך רומנטי ודבילי, ואני שונאת את זה כי אני אוהבת רומנטי ודבילי ואין לי את זה.  אריאל הולכת עם ג'ונתן, כמובן. הוא הציע לה אתמול, וזה היה הדבר הכי חמוד שראיתי. הוא ביקש מאמה, סברינה וכמה ילדים מהכיתה להביא לה פתקים שהם בעצם סוג של רמזים לאן היא צריכה ללכת. זה היה סוג של חפש את המטמון. היא הלכה והייתה צריכה למצוא את 'האוצר'. כשהיא הגיעה ליעד, לחצר בית הספר, היא ראתה את ג'ונתן עם פרחים ושוקולד של פררו רושה, השוקולד האהוב על אריאל. הוא הציע לה ללכת לנשף ביחד, והיא הסכימה.

אמה הולכת עם אדם, כמובן. ההצעה לא הייתה פחות רומנטית, אבל היא באה מהכיוון של אמה דווקא. היא הכינה לו עוגה, ובפנים הייתה עוגיית שוקולד צ'יפס. הם התחלקו בה, ואדם הבחין שבתוך העוגייה יש פתק, כמו עוגיית מזל. הוא פתח את הפתק וראה שכתוב בו האם הוא יסכים ללכת איתה לנשף. כמובן שהוא הסכים. 

סברינה, לעומת זאת, לא הולכת לנשף עם אף אחד, רק עם עצמה. היא אמרה שזה צעד נשי והיא הכי מהממת כשהיא לבד. 

אני אוהבת נשפים, תמיד הלכתי אליהם עם לואי והשנה תכננתי ללכת עם קמרון. כשזה פחות הסתדר, תכננתי ללכת עם אליוט. אבל עכשיו אני לא רוצה ללכת בכלל. אליוט עלה לי על העצבים, ברמות הכי גבוהות שאפשר לעלות. ואפשר. זה מתסכל אותי כי  אמרתי לו כמה וכמה פעמים שאני לא רוצה את זה, שאני לא רוצה שהוא יתעסק עם קמרון, שלא ינקום את נקמתי ושלא יריב איתו סתם. אני שונאת שהוא רב, והוא יודע את זה. כשגיליתי שקמרון בבית החולים ידעתי שאליוט קשור לכך, וכל כך התעצבנתי עליו. וזה אפילו לא הזיז לו. הוא היה כל כך אדיש, כאילו קמרון לא יכל למות. לא היה אכפת לו אפילו מכך שכמעט הגישו עליו תלונה. למען האמת, ברגע האחרון קמרון רצה לבטל את התלונה. אני לא יודעת למה, אבל בסוף הוא החליט שלא להגיש על אליוט תלונה.
שלא תבינו לא נכון. אני עדיין שונאת את קמרון עד עמקי נשמתי על מה שעשה לי, אני לעולם לא אסלח לו על איך שריסק לי את הלב לחתיכות ואיך השפיל אותי מול כל החברים שלו. אבל אני לא רוצה שאליוט ייסחב אחריו וסתם ילך איתו מכות. אני לא צריכה את זה. זה לא כאילו שאם הוא יריב איתו אני אשכח את כל המילים שקמרון אמר לי, ואת כל מה שגרם לי. זה עדיין יישאר, לכן אין טעם. אין טעם לריב. אני כועסת עליו בגלל זה. אני יודעת שהוא נמצא בתקופה רגישה עכשיו בגלל הגילויים על אבא שלו, אבל גם בלי מה שקרה עם קמרון הוא התנהג אל כולם כל כך גרוע בשבוע הזה. אבא שלי והוא התווכחו על משהו, אני חושבת שזה היה קשור לקמרון, ואליוט אמר לו ללכת לעזאזל ושהוא שונא אותו, ויפסיק להילחם את המלחמות שלו . ואבא שלי מאוד נפגע מזה, למרות שהוא לא הראה לו את זה. כי כל מה שהוא רוצה זה שאליוט ירגיש שטוב לו להיות פה, ושהוא מרגיש בנוח. וזה מה שהוא אומר לו בסוף, ללכת לעזאזל? זה כאילו שהוא לא מעריך שום דבר ממה שעושים לו, שלא אכפת לו בכלל. מה שתעשה ומה שלא תעשה - התגובה של אליוט תהיה אותו הדבר, היא לא עומדת להשתנות. הוא עדיין לא יעריך את מה שאתה תעשה בשבילו וייקח הכל כמובן מאליו.