חמניות

פרק 11

בלייר הייתה לחוצה היום יותר מהרגיל. 

עברו שבועיים וחצי מתחילת בית הספר (ושבועיים מאז הירייה של ג'ונתן - שמאז הוא כבר הספיק להשתקם וכעת הוא על קביים. אבל גם כשהוא בשיקום אסרו עליו לשחק לקרוס בגלל הרגל שלו, אז אליוט נשאר לבד בנבחרת). 

היום זה יום השנה. יום האזכרה של  אימה של בלייר. זה תמיד היה יום מתוח עבורה, והיא תמיד הייתה לחוצה ביום הזה. אריאל ולואי וכל הסובבים אותה ידעו שמה שבלייר צריכה ביום הזה זה רק שקט. אפילו מיס אפריל, החתולה שלה, רק הייתה מתכרבלת ומחבקת אותה כל היום הזה. 

בלייר רצתה שהיום הזה ייגמר כבר, למרות שהוא רק התחיל. 

היא הייתה בדרך לבית הספר, מלאה במחשבות בעודה מפעילה פלייליסט אקראי בספוטיפיי שהיה אמור להסיח את דעתה אך הוא לא ממש עזר. 

בלייר לא הייתה מסוגלת לדרוך בקבר אימה. היא לא הייתה מסוגלת להסתכל על המצבה שלה ולהתנהג כאילו היא באמת הלכה. היא לא רצתה לדבר לאבן. היא רק רצתה את אמא שלה. לפני הדמנציה, לפני מצבי הרוח. 

אבא של בלייר לא לחץ עליה להגיע לאזכרה או לקבר. הוא ידע שהיא צריכה את הזמן שלה.  

והיום הזה כבר התחיל לא טוב. היא קמה מאוחר, היא לא מצאה מה ללבוש, היא קמה מיוזעת מהשינה, השיער שלה היה נפוח ולא הסתדר, כל מבט קטן שהביטו בה הביא לה את העצבים וגם יום רביעי היום, מה שאומר שדווקא כשהיא קמה מאוחר יש לה שיעור היסטוריה עם לורנזו, ששונא אותה, ושונא איחורים. לפני כמה ימים הוא החזיר לכיתה את הבחנים שהיו ביום השני ללימודים, ולמען האמת שבלייר לא כל כך התאכזבה מהציון. להפך; היא הייתה מופתעת שהיא קיבלה כל כך גבוה. היא לא קיבלה 90, אבל היא גם לא קיבלה 60. היא קיבלה 75, והיא אפילו לא למדה לבוחן. היא הייתה כל כך מופתעת מהציון כי היא הייתה בטוחה שהלך לה גרוע. היא צדקה בכל השאלות שעשתה, אך ירדו לה 25 נקודות על השאלות שלא הספיקה לעשות. 

אריאל שלחה לה הודעה שהשיעור התחיל כבר לפני רבע שעה. הלך עליה. לורנזו אמר לה שאם היא מאחרת עוד פעם אחת היא עפה למנהלת. וגם המנהלת שונאת אותה. לבלייר תמיד הייתה הרגשה שכל מי שהיא נמצאת סביבו שונא אותה. גם אם הוא לא שנא אותה, היא חשבה שהוא שונא אותה. 

כעבור כמה דקות היא הגיעה לבית הספר. כל מה שהיא רצתה זה שהיום ייגמר. זהו. 

בלייר עמדה מחוץ לדלת כיתתה, והביטה דרך החור במתרחש. היא שמעה צעקות, ככל הנראה של לורנזו.

''...עוף מפה! פעם הבאה שאתה מדבר אליי ככה, אתה עף מהבית ספר הזה, הבנת? עוף למנהלת!'' אואה. מי עיצבן אותו הפעם? היא אפילו עוד לא נכנסה בדלת וכבר לורנזו במצב רוח חרא. בלייר עמדה לעשות אחורה פנה ולהבריז מהשיעור לגמרי, אך כשאליוט פתח את הדלת ויצא, דמותה של בלייר התגלתה. לורנזו נאנח.