חמניות

פרק 25

בלייר

''בלייר,'' תתעוררי,'' לחש לי אבי. פקחתי את עיניי בבהלה. 

''מה קרה?'' שאלתי בבלבול.

''תסתכלי בחלון,'' הוא אמר לי בחיוך רחב ונישק את ראשי ויצא לעבודה במהירות. כבר כשפתחתי את החלון יכולתי לדעת שהיום הזה הולך להיות טוב. מיהרתי לרוץ לאליוט ולהעיר אותו עם הבשורה. 

''שלג!!!! שלג בפאקינג אפריל, בפאקינג סתיו, ועוד בסידני!!'' צעקתי לו. אליוט שיפשף את עיניו וקילל בשקט. 

''בלייר, מה את רוצה?'' הוא שאל ופיהק בקולניות. 

''מה זה מה אני רוצה? תפקח עיניים, אליוט, יורד שלג!!!'' 

''האם זאת סיבה מספיק טובה בשביל להעיר אותי ב...'' אליוט פתח את הצג של הפלאפון וראה את השעה. ''להעיר אותי בחמש וחצי בבוקר!! כשכל העולם ישן.''

''אבא שלי לא. איך אתה לא מתלהב??? זה שלג, למען השם! מתי בדיוק ירד פה שלג בסידני, ועוד בתחילת אפריל?!'' לא יכולתי להסתיר את התלהבותי, מה גם שלא רציתי. מאז שהייתי קטנה חיכיתי לשלג כאן. באוסטרליה זה נדיר מאוד שיורד שלג, יורד רק במקומות מסוימים. וגם זה, לא בעיר שלנו. אבא שלי סיפר לי שהוא ראה שירד כאן שלג רק כשהוא היה ילד. 

זה לא שלא ראיתי שלג אף פעם. ראיתי כשאני והוריי יצאנו לחופשה אבל זה היה בגיל קטן כי מאז שאמא שלי מתה אני ואבי לא בדיוק מוצאים את הזמן לנפוש. 

תמיד רציתי לקום בבוקר ולראות נוף לבן מול עיניי, מאז שהייתי קטנה. ועכשיו זה סוף סוף קרה. 

''אני לא מתלהב מהעובדה שעכשיו חמש וחצי לפנות בוקר, ועוד בשבת בבוקר! ועוד שאפילו אין אור בחוץ!'' מחה אליוט. גלגלתי את עיניי. טוב, זה אליוט. מה ציפיתי שיהיה? 

''בסדר, תשכח מזה. תחזור לישון. משבית שמחות..'' מלמלתי ויצאתי מהחדר. כשהייתי בפתח של הדלת אליוט גלגל עיניים אף הוא והתיישב על המיטה. חייכתי.

''זה לא כאילו שאני אוכל לחזור לישון עם הצרחות שלך,'' אמר אליוט וקם מהמיטה בלית ברירה והלך בעקבותיי לבחוץ, כשהוא לובש חולצה קצרה ובוקסר בלבד. 

''יהיה לך קר, שים משהו ארוך,'' אמרתי. 

''צודקת,'' הוא אמר ונטל את הג'קט שהיה לי ביד. 

''רוצה גם לקחת ממני המכנס אולי??'' 

''אני אשמח להוריד ממך את המכנס,'' גיחך אליוט. שמתי את ידי על מצחי בייאוש. 

''אין לי כוח אליך,'' קבעתי. לקחתי את הפלאפון שלי וצילמתי את הנוף החשוך והלבן לאריאל, למרות שהיא גם בטח ישנה עכשיו. אריאל תמיד ישנה מאוחר בשבתות, כי זו ההזדמנות היחידה שיש לה לשינה מתוקה ללא הפרעות. למרות שחצי מהזמן אני כל הזמן שולחת לה הודעות, אבל היא כבר למדה איך להשתמש בכפתור ה'השתק' בטלפון.