חמניות

פרק 28

''אז... מאיפה אתה?'' שאלה מישל, אחותו של קמרון את אליוט. הוא בקושי הקשיב. הם ישבו במסעדה והזמינו פיש אנד צ'יפס.

''לא מזהים לפי המבטא שלי?'' שאל אליוט ונגס בצ'יפס. 

''כן, אבל התכוונתי מאיפה באוסטרליה..''

''סידני.'' אף אחד לא הבין מה גרם לאופי של אליוט להיות אפילו יותר גרוע ויותר גועלי. למען האמת שהוא אפילו לא רצה לצאת לדייט עם המישל הזו, אך הוא רצה להוכיח לעצמו שבלייר כבר לא חשובה לו יותר. הוא הביט במישל והיא הייתה נראית יפהפייה ונחמדה, והגיע הזמן להמשיך הלאה ממה שלא היה בין בלייר לבינו. אליוט באמת ניסה להיות נחמד אליה ולהתעניין בה בחזרה. 

''או, גם אני. כלומר, ההורים שלי באו מבריזביין שבקווינסלנד, אבל אני וקמרון נולדנו בסידני.'' 

''אני אוהב את סידני. נולדתי בעיר הזאת ויש לי המון זיכרונות ממנה. ברור שלא הייתי בכולה, סידני היא ענקית, אבל איפה שכן הייתי אני זוכר טוב.'' 

''יש לי יחסי אהבה-שנאה עם העיר הזאת, ובכללי עם אוסטרליה. הייתי מעדיפה לחיות במקום שקט יותר.'' 

''זה תלוי בשכונה שבה את גרה. בשכונה שאני גרתי כן היה שקט,'' השיב אליוט. 

''אני גרה ב'דארלינג האבור', ליד הפארק המרכזי וליד התיכון שאני וקמרון לומדים בו.'' אואה. דארלינג האבור הייתה אחת השכונות היוקרתיות בעיר, והתיכון שלהם היה תיכון פרטי שהתשלום לשם הוא כמו מכונית. מישל שמה לב למבט המופתע של אליוט. הוא לא חשב שהיא וקמרון באים ממשפחה מבוססת עד כדי כך. אך הוא מיהר למחוק את המבט מפניו. 

אליוט גיחך. ''כן, אני מבין למה את שונאת את המקום הזה.'' 

''אבל אמרת שבשכונה שגרת היה שקט. מה זאת אומרת? כאילו, אתה לא גר שם עכשיו?'' שאלה מישל ולקחה חתיכה מהדג. 

''א- לא, הייתי גר במלבורן עד לפני כמה זמן ועכשיו כשחזרתי אני גר עם בלייר, זה די מסובך.'' 

''הו.'' 

''אבל אנחנו לא זוג.'' 

''כן, היא חברה של אח שלי,'' אמרה מישל בגיחוך. אליוט ניסה לגחך גם.

''כן. כן, בדיוק.'' 

''הם הכירו בדרך מה זה הזויה. כשקמרון סיפר לי על זה, הייתי בשוק.''

''מה, הוא מספר לך הכל?'' שאל אליוט. אף פעם לא היה לו אח או אחות, והוא כל יום מייחל שהיה לו אחד. כן, יש לו את ג'ונתן שהוא הבן דוד שלו, אך זה לא אותו דבר. מה גם שאליוט מרגיש שלג'ונתן מתחיל להימאס ממצבי הרוח שלו, ובצדק. ג'ונתן אומנם לא יעזוב אותו אף פעם - שניהם יודעים את זה, אבל מצבי הרוח של אליוט בהחלט עלו לו על העצבים. 

הוא קינא בה שיש לה את קמרון. שיש להם אחד את השני. ''כן, בערך. הוא החבר הכי טוב שלי, ואני החברה הכי טובה שלו. אם לא היה לי אותו אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת. ברור שיש לי גם את חברות שלי, אבל על קמרון אני יכולה לסמוך לא משנה מה . לא משנה כמה נריב, כמה נקלל אחד את השנייה, אנחנו עדיין נישאר משפחה.''