חמניות

פרק 12

''אנחנו אף פעם לא קולטים כמה קרים אנחנו עד שמישהו מתחיל להמיס את הקרח שבנו. ''

סאמר ווסט.

המורדת, כפי שהוריה נוהגים לכנות אותה. וזה מה שהיא באמת הייתה.

סאמר מצאה את העובדה שהשם שלה הוא סאמר - מה שבאנגלית אמור להיות קיץ ושמזכיר חום - די מגוחכת. כי סאמר הייתה בדיוק ההפך מחום. היא נהפכה קרה, עם הזמן. מישהו פעם אמר לה שהיא כמו השלג - יפיפייה, אבל כל כך קרה. 

אפילו היופי שלה היה קיצי; היא הייתה שזופה עם שיער שחור גלי שנופל על כתפיה בשלמות, עם עיניים ירוקות בהירות בצבע של דשא. 

סאמר תמיד לא הלכה עם הזרם. היא עושה כל מה שלא מצפים ממנה לעשות. היא הייתה דעתנית, חכמה ומלאת שמחת חיים, בניגוד לאיידן. אבל זה אחד הדברים שמשכו אותה אליו; הוא היה בדיוק ההפך ממנה. הטיפוס האחרון שמתאים לה לרצות. הם היו כמו... אלאדין ויסמין.

הם נפגשו די במקרה. המקרה הכי מדהים שקרה לסאמר.

''אני מחבב אותך,'' אמר איידן  לסאמר לאחר שהסתכל עליה כל הערב שהם ישבו בגינה. זה היה בערבים הראשונים של איידן כאן בעיר. הוא חיכה שחברותיה המעצבנות והרועשות ילכו, כי לא היה סיכוי שהוא היה מדבר איתה בנוכחותן. הוא לא צריך עוד מבטים שיפוטיים. יש לו מספיק את החברים שלו. 

''זה משפט הפתיחה הכי גרוע ששמעתי בחיים שלי,'' גיחכה סאמר. מחבב? ברצינות?

''ולמה את חושבת שאני רוצה להתחיל איתך?'' שאל איידן.

''אולי כי הרגע אמרת לי שאתה אוהב אותי?'' 

''מחבב,'' תיקן איידן. 

''איך אתה יכול לחבב אותי, אם אתה בכלל לא מכיר אותי?''

''אני רוצה להכיר,'' הוא השיב.

סאמר לא הספיקה לענות לו בחזרה וכעבור כמה שניות חברותיה חזרו, וכל אחד הלך לחבורה שלו. אך איידן לא יכל להוריד את העיניים שלו מסאמר. וסאמר לא יכלה להתעלם מאיידן. היא הייתה משהו אחר עבורו. כל כך לא מלאני, כל כך לא דומה לבנות האחרות שיצא איתן. היא הייתה שונה. היא סיקרנה אותו. משהו בעקשנות שלה משך אותו.

והוא סיקרן אותה. הוא היה סערה עבורה, והיא הייתה קשת בענן עבורו.  

היא ידעה שהיא אוהבת אותו מתי שהוא גרם לה להיות לחוצה לראשונה בחייה.

היא ידעה שהיא אוהבת אותו מתי שהלב שלה פעם במהירות וכמעט התפוצץ מהתרגשות כשהיא ראתה אותו.