מהר מאוד שומרי ראש רבים מגיעים ושולפים את אקדחיהם, אך כל מה שעומד לנגד עיניי הוא האקדח שמוצמד לבטני. "קח צעד אחורה, או שאני יורה" דין אמר בשעשוע ואיאן הידק את לסתו בתגובה. "תורידו אקדחים" הוא קרא, מפתיע אותי את כל מי שמסביבו ולבסוף מוריד גם את האקדח שלו. "וואו, יש לה השפעה עלייך" דין צחק וטען את אקדחו, משחק בחיי. איאן נדרך, כמעט וצועד קדימה, אך דין העביר את האקדח לראשי, ושם הדמעות כבר החלו לרדת לבד.
"אתה חופר לעצמך קבר" איאן איים, אך נראה שזה רק עודד את דין. הוא פסיכופת, מה לעזאזל הראש המעוות שלו חושב? "אני אעזוב אותה, אם תגיד לי מי היא בשבילך" הוא מחליט ואני מעבירה את מבטי אל איאן, מתחננת שיענה וישחרר אותי מהפסיכי הזה. "היא עוד בחורה שאני משתעשע איתה" הוא אמר לבסוף, משאיר אותי פעורת פה.
האקדח ירד בתוך שניות, אך אני נותרתי במקומי. משתעשע איתי? זה מה שהוא אומר לגבר שמצמיד לי אקדח לראש ומאיים על חיי? אולי הוא חיכה שירה בי. "אני לא מאמין לך, אבל אנחנו נגלה את האמת עם הזמן" דין התרחק ושומרי הראש שלו כיתרו אותו מייד, מוציאים אותו מאזור הסכנה בידיעה שלא יקח זמן רב לפני שאיאן יצוד אותו.
"את הרבה יותר טיפשה ממה שחשבתי" הוא אומר לפתע ואני מרימה אני מבטי אליו בכעס. "אני טיפשה שחשבתי שאתה פחות גרוע ממנו" יריתי, מתרחקת מהמסיבה הנוראית הזו במהירות האפשרית. אני מניחה שציפיתי שילך אחרי, או לפחות יעצור אותי, אבל הוא הלך לכיוון הנגדי, מניח לי ללכת. לפחות זה מה שחשבתי לפני שנמשכתי לתוך רכב גדול. הוא היה מלא בשומרים ומי שישב לידי היה לא אחר מאשר איאן. "באמת חשבת שאת יכולה לברוח ממני?" הוא שואל בקור ולרגע אני קופאת. "מה אתה רוצה ממני? להשתעשע?" הידקתי את לסתי וחיכיתי לתשובתו.
"את חושבת שהוא היה משחרר אותך אם הייתי אומר לו משהו אחר?" הוא מרים את גבתו בשאלה ואני מושכת בכתפיי בתגובה. "אני לא מבין מה חשבת לעצמך שהגעת לשם בכלל" הוא יורה ומסיר את מבטו ממני. המשכתי לשתוק, משתוקקת להגיע הביתה ולמחוק את כל מה שקרה הלילה מזיכרוני. "תנוחי" הוא מורה לי כשאנחנו מגיעים אל ביתי ואני מהנהנת קלות ויוצאת מהרכב. אני נכנסת וסוגרת את הדלת בעדינות, נושפת בהקלה כשאני מבינה שהורי עדיין ישנים ולא יודעים שיצאתי מהבית.
אחרי מקלחת חמה ומרגיעה אני חוזרת לחדרי. נראה שהשארתי את החלון פתוח אחרי שזרקתי את התיק והחדר קפוא לחלוטין. ניגשתי לסגור אותו, נעצרת כשאני רואה דמויות מוכרות מתחת לביתי. אלה השומרים של איאן, ראיתי אותם במסיבה הערב. מה הם עושים כאן?
סגרתי את חלוני, מחייגת את מספרו של איאן ומצמידה לאוזני. "אוליביה?" קול צרוד ומחוספס שאל וצמרמורת עברה בגופי. "הערתי אותך?" שאלתי ונשכתי את שפתיי. "קרה משהו?" הוא התעלם משאלתי ונשמע מפוקס יותר. "יכול להיות שהשומרים שלך מחוץ לבית שלי?" ניגשתי אל העניין, סקרנית לשמוע למה בדיוק הם נמצאים כאן. "כן" הוא עונה בפשטות ואני מגלגלת את עיניי. "למה?" שאלתי והורדתי את המגבת מראשי. "הם שם כדי לוודא שאת בטוחה" הוא מסביר ואני נעצרת. הדבר האחרון שחשבתי שיקרה זה שהוא יציב עליי שומרים. אני לא יודעת עם זאת מחווה של דאגה או שליטה.
YOU ARE READING
העולם התחתון
Romanceבעולם בו ראשי העולם התחתון שולטים סכנה אורבת בכל פינה. הוא זה שקובע את החוקים, מסתורי, אפל ומשתק. לילה גורלי אחד משנה את המשחק וכלום לא נשאר אותו הדבר לאחר מכן. הוא מכיר רק הרס ומוות. תמימותה המתוקה קוראת לו לבוא, אך האם ישאיר בלבה הטהור הרס כמו תמ...
