פרק 20

937 68 3
                                    




 

אני מביטה בדם שעל ידי ולאחר מכן על עיניו המבוהלות של איאן. "אוליביה, אני.." הוא מתחיל ומושיט את ידו אל פניי, אך אני נרתעת ודוחפת אותו ממני. "תתרחק ממני!" קראתי באיום והתחלתי להתרחק כשאני אוחזת בראשי הכואב. "את צריכה לראות רופא" הוא הולך אחרי ותופס את ידי. "אל תיגע בי" רטנתי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו בכל כוחי, לא מאמינה שבגללו ראשי מדמם ועוד יותר לא מאמינה לכל הדברים האכזריים שאמר לי קודם. "מה קורה פה?" קולו של דין גורם לי להפסיק להאבק. "לא עניינך וואיט, תעוף מפה" איאן עונה לו בזעם, אך לא מוריד את מבטו ממני.

 

"היא לא רצתה אותך אז פתחת לה את הראש?" הוא מרים את גבתו כשהוא מבחין בידי. "איאן עוצם את עיניו ומהדק את לסתו ולרגע אני חוששת שהוא יקפוץ על דין ויכה אותו למוות. "את רוצה להישאר איתו או ללכת?" דין שואל לפתע, גורם לי לתהות אם אני אמורה לענות בכנות או לנסות לגרום לפחות צרות. "וואיט, יש לך שנייה להעלם לי מהפנים" איאן מעביר את מבטו לדין ומנסה למשוך אותי לכיוונו. "ללכת" עניתי בלי לחשוב פעמיים. מבטו של דין נהיה רציני, הוא התקרב אלי ואל איאן ותפס את ידי קצת מעל אחיזתו של איאן.

 

"תוריד את היד קולינס, היא לא רוצה להישאר איתך" דין נעמד כמעט בינינו בניסיון לשחרר את ידי. "בן זונה!" עיניו של איאן מתחילות לבעור, הוא עוזב את ידי ולפני שמישהו מאיתנו מספיק להגיב הוא תופס את דין בצווארו ומצמיד אותו אל הקיר. "תעזוב אותו!" אני צועקת ומנסה למשוך את איאן מעל דין. "את מגנה על החלאה הזה? להזכיר לך שהוא שלח לך סרטון שלך עירומה  ממש לאחרונה?" הוא קורא וכעס מבעבע בקולו. "זה לא הייתי אני" דין ממלמל ומנסה לנתק את ידו של איאן מצווארו.

 

"אם לא תשחרר אותו אני אקרא למאבטחים" איימתי, אך לא נראה שזה הזיז לו יותר מידי. חשבתי מה אני כבר יכולה לעשות, אני לא חזקה מספיק בשביל להזיז אותו ועד שהמאבטחים יגיעו דין כבר יכול למות, אני צריכה רעיון טוב יותר. "אוקי, להתראות" עקפתי את שניהם והתחלתי ללכת לכיוון הכניסה למבנה. קיוויתי שזה יעבוד וכשאיאן תפס את ידי וסיבב אותי אליו יכלתי לנשוף לרווחה, בערך. כשהסתובבתי יכלתי לראות שדין מתקרב גם הוא. "אם אתה לא מתכוון לפגוע בי יותר, תעזוב אותי" ירקתי, מביטה בעיניו מקווה שזה גרם לו להרגיש רע כמו שהרגשתי לפני כמה רגעים.

 

"לא התכוונתי לפגוע בך" הוא שחרר את ידי, אך עדיין נשאר קרוב. "אבל פגעת" קבעתי, מביטה בידי. נראה שהדם הפסיק לרדת, אך אני עדיין חושבת שמישהו צריך לבדוק את זה. "את צריכה ללכת למרפאה"  הוא משנה את הנושא ואני כמעט מגחכת. "אני אלך בתנאי שאתה לא תבוא איתי" נראה שהוא התלבטת לרגע, אך לבסוף צעד לאחור ואפשר לי ללכת. מיהרתי פנימה, הולכת למרפאה בחוסר רצון ומתיישבת כפי שמורים לי. "טוב נראה שזאת שריטה קטנה, זה יכאב קצת אבל אין נזק" האחות אומרת ומניחה בידי כדור. "זה כדי להקל על הכאב ראש, בנוסף את יכולה ללכת הביתה להיום, תנוחי כמה שעות ותהיי כמו חדשה" היא אומרת ואני מהנהנת, שמחה שלפחות קיבלתי כמה שעות לעצמי, הראש שלי עוד כואב מהאלכוהול ששתיתי אתמול והמכה לא עזרה בכלל.

העולם התחתוןWhere stories live. Discover now