העולם התחתון

פרק 19

 

"איאן קולינס, כבוד לפגוש אותך" מאט פנה לאיאן, אך לא נראה שזה מצא חן בעיניו כל כך. "מה אתה עושה כאן?" שאלתי, קוטעת את האינטראקציה ביניהם. "זה לא ברור? התגעגעתי אלייך" הוא חייך ומשך אותי לחיבוק נוסף, מה שלא היה רעיון כל כך טוב לאור העובדה שאיאן עומד מולנו. "תעיף את הידיים שלך" מאט נמשך לאחור. "היי! תעיף אתה את הידיים שלך" רטנתי ונעמדתי מולו. "אוליביה!" מאט נזף בי, פוחד מתגובתו של איאן כמו כל אדם שפוי. "את גם ככה צריכה להיכנס לשיעור, נתראה אחר כך" מאט אמר, מודע למבטו הרצחני של איאן. "לא אם זה תלוי בי" איאן ירק בזעם ועיניי התגלגלו בייאוש. "זה לא תלוי בך. תחכה אצלי בבית מאטי, יש לך את הכתובת" הבהרתי לאיאן ודאגתי להרגיע מעט את מאט המסכן, לא מחכה לתגובה לפני שאני לוקחת את ידו של איאן ומושכת אותו אחרי במטרה להרחיק אותו ממאט.

 

"את מותחת את הגבול כל פעם מחדש" הוא נעצר ועוצר אותי איתו. "אתה מנסה לפגוע באנשים שאני אוהבת כל פעם מחדש" עניתי ונעמדתי מולו. "אוהבת" הוא מגחך בעצבנות. נאנחתי, מבינה שכל הכעס שיוצא ממנו כרגע זה בגלל קנאה. לקחתי צעד קדימה, לוקחת את ידו בידי ורואה את הבלבול בעיניו. "תראה, מאט הוא החבר הכי טוב שלי אבל זה כל מה שהוא" הסברתי בתקווה שזה יחלחל אליו אפילו מעט. "אוליביה, את מנסה אותי ובוחנת את הסבלנות שלי אבל אני אזכיר לך משהו, אני לא בחור טוב ואין לי רחמים" מבטו השתנה ברגע והוא לקח צעד לאחור לפני שהפנה את גבו אלי והחל ללכת.

 

נראה שאנחנו בלופ נוראי בו כל פעם מישהו אחר כועס והולך. אני לא רוצה לקחת חלק בזה בכלל, אבל למה אני לא מצליחה לעצור את עצמי? למה הלכתי אחריו למסיבה? למה רציתי להתמסר אליו כל כך אתמול בלילה? ולמה אני רודפת אחריו בניסיון להסביר את עצמי בכלל? אני מניחה שהפסקתי להבין את עצמי ברגע שהגעתי לכאן. הכל משתנה מרגע לרגע וההיגיון עזב אותי לגמרי בשלב הזה. אני רוצה את איאן יותר ממה שרציתי כל דבר בחיי אך מצד שני אני יודעת מי הוא ושאין לנו עתיד יחד. הוא מגן עלי אך באותה הנשימה לא מפסיק לפגוע בי ובאנשים שקרובים אלי. אני מפחדת ממנו וממה שהוא מסוגל לעשות אבל בכל זאת בוחנת את סבלנותו ואומרת דברים שלעולם לא חלמתי שיהיה לי את האומץ לומר.

 

לקחתי נשימה עמוקה והלכתי לכיתתי, מתיישבת בכיסא שלי ומתעלמת מהעולם סביבי. "איך היה במסיבה?" קולה של ולרי קוטע את השקט הנפשי שלי. "לא היה משהו מיוחד" שיקרתי בתקווה שלא תשאל עוד שאלות. "אנשים ראו אותך יוצאת עם איאן מהמסיבה" היא אומרת לפתע ואני מקללת בליבי. איזו עיר של רכלנים, כל דבר שקורה מגיע לאוזניים של כולם. "השתכרתי והוא לקח אותי הביתה" שיקרתי שוב שתקווה שאת זה אין לה איך לאמת. "איאן קולינס לקח אותך הביתה כשאת שיכורה? וואו בהחלט לא משהו שציפיתי לשמוע" היא מצחקקת, אך נראית מופתעת ומבולבלת. "בכל מקרה, יש הערב מסיבת יום הולדת של ג'ון אנדרוס שכנראה תהיה ברמה היסטרית" היא מספרת בחצי בקשה שאבוא.