Empty Heart / לב ריק

פרק 27:

-נקודת מבט בריאן-

את הימים האחרונים העברתי לצידה, אמנם היא רדומה אבל עבורי זה טוב יותר מכל דבר אחר.
אני מחכה לרגע שבו היא תתעורר, לרגע שבו היא תגיד את שמי וככה אדע שאני עדיין חקוק בזיכרונה.

עכשיו כבר צהריים, פתחתי את החלון הגדול שנמצא במרכז החדר של קים כדי שקצת שמש תוכל להיכנס פנימה ולהאיר.
הלכתי אל המיטה שלה ובזהירות נשכבתי לצידה התבוננתי בפנייה ולפתע הרגשתי הרגשה שלא הרגשתי בחיים, שייך.
הרגשתי בבית, הרגשתי שהיא המקום הבטוח בחיים שלי והרגשתי דקירה קטנה בלב כשהבנתי שעוד מעט אצטרך לחיות בלי ההרגשה הזו.
נשקתי לראשה בעדינות ״אני מצטער, על הכל״ לחשתי באוזנה .
לפתע אצבעותיה קפצו, לא ידעתי מה זה אומר אבל זה הפיח בליבי תקווה ענקית.
״דוקטור גריי!״ צעקתי .
הדוקטור נכנס במהירות לחדר כששמע את קריאתי
״היא הזיזה את האצבעות שלה״ אמרתי בהתלהבות.
״זה הגיוני בריאן, זה קורה כשאדם מחוסר הכרה השרירים קופצים״ הוא אמר ובדק שהכל תקין.
״אז זה לא אומר שהיא מתחילה להתעורר?״ שאלתי.
״לצערי כרגע לא״ הוא ענה ויצא מהחדר.
לא ידעתי על מה להוציא את הזעם ואת התסכול שהרגשתי באותו הרגע אז נתתי בוקס חזק לקיר.
לפתע שמעתי קול והסתובבתי.
״ג'ק...״
זו הייתה קים, היא מילמלה בעיניים עצומות.
״קים תתעוררי בבקשה״ אמרתי ואחזתי בידה.
״גקס..ון״ היא אמרה בגימגום.
״אחים״ היא אמרה ופתחה את עינייה לאט.
״קים, אני לא מבין אותך מה את מנסה להגיד יפה שלי״ אמרתי כולי מאושר שהיא פתחה את העיניים, אך מבולבל למה היא מתכוונת ?
״בריאן״ היא אמרה כשעיניה נפתחו לגמרי.
״את זוכרת אותי ? אמרת את שמי ! את זוכרת אותי נכון ? תגידי שאת זוכרת, אני מתחנן ״ צעקתי
״איך אוכל לשכוח אותך ? ״ היא אמרה בשקט במעט הקול שהצליחה להוציא מהגרון.
היא זוכרת אותי ! הזיכרון שלה בסדר תודה לאל.
״אני אוהב אותך״ אמרתי ונשקתי לשפתיה בזהירות והרגשתי הרגשה שלא הרגשתי המון זמן ״כל כך התגעגעתי לשפתיים האלה״ אמרתי ונשקתי לה שוב, לפתע הרגשתי שפניי נרטבות הבטתי בה וראיתי שהיא בוכה.
״אל תבכי, בבקשה, אני מצטער על הכל ואני אצטער עד יומי האחרון רק אל תבכי״ אמרתי ומחיתי את דמעותיה יודע שאני אחראי לכל זה, לזה שהיא נחטפה, לזה שכמעט מכרו אותה, לזה שהיא ניסתה להתאבד, לזה שהיא שוכבת במיטה הזו עכשיו.
אני חושב על כל הדברים האלו ומרגיש דבר אחד בעיקר, שנאה עצמית.
שאני שונא את עצמי על כל הדברים האלו,
עוללתי לדבר הכי יקר לי את הרע מכל.

״אני לא מתה בריאן״ היא אמרה והסתכלה על התחבושות שהיו חבושות סביב ידייה.
״אז כן באת להציל אותי ״ היא אמרה.
״את חשבת שלא אבוא ?״ שאלתי
״חשבתי שויתרת, או שלא ניסית מעולם״ היא אמרה והדמעות שלה ירדו עוד יותר.
״חיפשתי אחרייך מהרגע הראשון ולא הרפתי
מעולם, לא ישנתי ימים ולילות עד שמצאתי אותך קים ואני אשם בכל מה שקרה לך, לא משנה כמה אבקש סליחה זה לא יביע באמת את כמות החרטה שקיימת בלב שלי״ אמרתי בכאב.
״אתה לא אשם בריאן, תזכור את זה״ היא אמרה וליטפה את היד שלי, לא משנה מה תגיד אני אשם.
״למה ניסית לעשות את זה לעצמך ? ״ שאלתי והתיישבתי לידה.
״מה שווים החיים אם אתה לא לצידי בריאן ? ״ היא שאלה והביטה עמוק לתוך עיניי.
״אל תגידי את זה ! החיים שלך שווים שתחיי אותם איתי או בלעדיי שמעת אותי ? ״ אמרתי .
״אבל העיקר שאת בסדר עכשיו״ הוספתי ונשקתי לראשה.
״אני חייבת לספר לך כמה דברים דחופים״ היא אמרה במהירות.
״אני רוצה לשמוע הכל מהכל רק תתני לדוקטור לבדוק אותך עכשיו, התעוררת וצריך לבדוק שהכל תקין״ אמרתי .
״אוקיי״ היא הינהנה עם הראש ויצאתי לקרוא לדוקטור.
-נקודת מבט קים-
הדוקטור נכנס לחדר בליווי בריאן.
״אני לא מאמין״ הוא אמר והתקרב אליי.
״זה ממש נס, מבחינת המדדים הכל תקין כרגע, האם היא מתקשרת ? ״ הוא שאל
״כן״ עניתי בשקט.
״איך את מרגישה קים ?״ הוא שאל.
״חלשה, כואב לי הידיים״ עניתי.
״זה מאוד הגיוני, הזרועות שלך במצב של החלמה כרגע, ואת היית בחוסר הכרה ימים ארוכים״
הוא אמר.
״אני אשאל אותך כמה שאלות על מנת לבדוק שהזיכרון שלך אכן תקין עכשיו.
״מה הוא שמך המלא ? ״ הוא שאל.
״קים לוריין״ עניתי.
״בת כמה את ?״ הוא שאל.
״22״ עניתי.
״מתי הוא יום ההולדת שלך?״ הוא שאל.
״10/5״ עניתי.
״איזה מזל את ?״ הוא שאל.
״שור״ עניתי.
״מה השם של החברה הכי טובה שלך?״
הוא שאל.
״בלה״ עניתי.
לפתע תהיתי מה איתה ומה עם מריאן, האם הן חושבות עלי ותוהות איפה אני נמצאת...
״ושאלה אחרונה להיום, מה השם שלו?״ הוא שאל והצביע על בריאן.
״בריאן שלי ״ הסתכלתי לעברו וחייכתי.
״עד כה נראה שהמצב בסדר, היא צריכה להישאר בהשגחה עוד קצת כדי שנוכל באמת לוודא שהכל בסדר, תדווח לי על כל דבר שנראה לך לא תקין בריאן, נקווה שהכל ילך כמו שצריך״ אמר הדוקטור.
״תודה דוק״ בריאן אמר והדוקטור יצא מהחדר.
״בריאן שלך הא ?״ חייכתי אלייה והתיישבתי על המיטה שלה.
״לפעמים אני לא יודע איך לבטא רגשות במילים אבל אני כל כך שמח שאת בסדר, שאת פה איתי, שאת מדברת איתי ושאת זוכרת אותי״ אמרתי.
״לא משנה מה יעלה בגורלינו בעתיד אני רוצה שתדעי שאת חקוקה על ליבי לנצח, איתי או בלעדיי מגיעים לך את החיים הטובים ביותר, אני רוצה שתחייכי ותהני מכל רגע אפשרי, שתלמדי, שתאהבי, אני רוצה לדעת שאת מאושרת אחרת לא אוכל לחיות בשלווה״ הוא הוסיף ולא הבנתי לרגע למה הוא מתכוון.
״אין איתך או בלעדייך בריאן, זה איתך לנצח אתה מבין אותי ? אני אוהבת אותך אני מאושרת לצידך בוא לא ניתן למה שקרה להשפיע עלינו, מגיעה לנו התחלה חדשה, עד שאזרתי אומץ להוריד את החומות מליבי קרה מה שקרה אבל אנחנו לא אחראיים לזה, יש אנשים רעים בעולם ואתה אדם טוב אני רואה את זה אפילו שאתה לא תצליח לראות את זה לעולם בריאן״ אמרתי.
הוא התקרב אלי ומצחנו נפגשו נשענו אחד על השני בעיניים עצומות יכולתי להרגיש את נשימותיו החמות עליי, יכולתי להריח את הריח שלו שאני כל כך אוהבת, הרגשתי שוב בחיים תרתי משמע.
הוא נשק לצוואר שלי ועלה מעלה אל פניי עד שהגיע לשפתיי, פתחתי את השפתיים כדי לתת לו אפשרות להיכנס פנימה, הטעם המוכר הזה שהתגעגעתי אליו כל כך פתאום אני נזכרת כמה אהבתי את ההרגשה הזו וכמה אני אוהבת אותה עכשיו.
הנשיקה התעצמה, נשיקה עדינה אבל מלאה באמוציות ותחושות שלא ידענו להסביר אבל הנשיקה הזו הסיברה הכל.
כמה אנחנו זקוקים אחד לשני, כמה היינו חסרים אחד לשני, כמה אנחנו אוהבים אחד את השני.
״התגעגעתי״ הוא מילמל כששפתיו עדיין על שלי.
ידי היו על חזו נוגעות ומשוטטות לכל עבר אחרי כל כך הרבה זמן שלא הרגשתי אותו, הרגשתי שאני חייבת לגעת ולאחוז בו כדי להאמין שהוא באמת נמצא.
מרגע לרגע הנשיקה הפכה מהירה וגסה יותר, רעב של חודשים בנפרד נפל עלינו.
״אל תעזוב אותי אף פעם״ לחשתי לו.
הוא לא ענה רק המשיך לנשק אותי ולחבק אותי.
-נקודת מבט בריאן-
היא ביקשה ממני שלא אעזוב אותה אף פעם, איך אבטיח לה דבר שכזה ? איך אוכל להיות אנוכי עד כדי כך שאשאר ואחיה עם העובדה שהיא חיה חיים שלא מגיעים לה, לצידי היא לא תקבל 100% אף פעם ומגיע לה מישהו שיתן את כל כולו עבורה.
מישהו שיעניק לה נחת ואושר והאדם הזה לא יכול להיות אני.
אני מנסה להתרכז כרגע בלהנות ממנה כמה שאני יכול כי כשהיא תחלים לגמרי לא אוכל עוד להישאר, היא צריכה לפרוס כנפיים ולעוף הרחק ממני, הרחק מכל רע ומכשול שכמוני.
״מה רצית לספר לי?״ שאלתי אותה .
״אוקיי יש המון, אני לא יודעת מאיפה להתחיל בבקשה אל תתחרפן שתשמע״. היא אמרה בפחד.
״אני לא יכול להבטיח את זה אבל תספרי אני מקשיב״ אמרתי.
״אוקיי, מסתבר שג׳קסון... הוא בעצם...״ היא אמרה באיטיות ששיגעה אותי.
״הוא בעצם מה קים ?״ שאלתי .
״הוא בעצם אח שלך״ היא אמרה והרגשתי את העולם נופל סביבי למה שתגיד דבר כזה.
״למה את אומרת דבר כזה קים ? זה לא נכון״ צחקקתי.
״לג׳קסון יש עוד אח קוראים לו ג׳ייקוב, הוא סיפר לי שלפני שאתה ואחיך טרייס נולדתם היא הייתה עם אבא שלהם ונולדו להם שני בנים הבכור ג׳קסון והקטן ג׳ייקוב, כשהם היו ממש קטנים היא עזבה אותם ולא חזרה יותר היא התחתנה עם אבא שלך והביאה אותך ואת טרייס לעולם.
הם במרדף אחרי הלגונה של אמא שלך אני לא חושבת שסתם אבא של ג׳קסון שלח אותם להשיג את הלגונה אני חושבת שמשהו מסתתר שם״ אמרתי וראיתי שבריאן נכנס להלם.
הוא שתק לכמה רגעים וזה רק הפחיד אותי יותר.
״בריאן תדבר, בבקשה״ אמרתי.
״אני... אני הרגתי אותו״ אמר בריאן בקול שקט
״הרגתי את ג׳קסון״ הוא אמר.
״זה לא יתכן, זה לא אמיתי אין מצב״ הוא אמר והלך מצד אל צד בחדר.
״זה בסדר בריאן תנשום״ אמרתי וניסיתי לנחם אותו.
״אתה לא ידעת שהוא אחיך, וחוץ מזה המעשים שלו הם אלו שהובילו אותו לסוף הזה, אתה לא אשם בזה בריאן תזכור את זה״ אמרתי וניסיתי לגעת בו.
״בבקשה אל תגעי בי עכשיו״ הוא נרתע וזז אחורה.
״אני מצטערת״ אמרתי והתרחקתי.
הוא התיישב בכיסא והחזיק את ראשו בידיו
״כל החיים שלי הם שקר אחד גדול״ הוא אמר ויכולתי לראות את הדמעות בעיניים שלו.
״אני חייב ללכת, אני קורא להם שישגיחו עלייך תנוחי״ הוא אמר בהבעה קרירה.
״בבקשה לא בריאן, תישאר תן לי לחבק אותך תן לי להיות שם בשבילך למה אתה מרחיק את עצמך ממני״ אמרתי וניסיתי לקום אליו.
״תשארי במיטה קים אסור לך לקום את עוד חלשה״ הוא אמר והשכיב אותי חזרה.
״אז תישאר ונתמודד עם זה יחד״ התחננתי בפניו.
״עם מה נתמודד עם זה שאמא שלי לא סיפרה לי שהיו לי שני אחים ?  עם זה שהרגתי אחד מהם ? עם מה נתמודד קים ? תסבירי לי איך מתמודדים עם דבר כזה ? ״ הוא צעק.
״אני לא מתחרט על המעשה שלי לשנייה, אח שלי או לא הוא פגע במה ששייך לי והייתי עושה את זה שוב בלי לחשוב פעמיים״ הוא אמר.