Empty Heart / לב ריק

פרק 20:

-נקודת מבט בריאן-

הצוות שלי עובד בכל הכוח, לחלק הוריתי להתפזר ולערוך חיפושים בכל מקום בעיר, ולחלק הוריתי לעבוד על איתור שיחות ופרטים שיסייעו לנו במציאתה.
עברו שעתיים ואני חושב שאני באמת עומד להשתגע, או שבעצם אני לא עומד להשתגע אני כבר השתגעתי.
שברתי את כל המשרד כי לא יכולתי לשלוט על העצבים שהרגשתי, יש לי חתך ביד כי שברתי את המראה שהייתה על הקיר והיא התנפצה לכל עבר וזה לא מזיז לי, כל מה שחשוב זו היא.

אני לא יודע מה לעשות, אז אני מתהלך מצד לצד.
אני פוחד ובחיים לא פחדתי בצורה כל שהיא.
לקחתי את הטלפון שלי וחייגתי לג׳קסון לי, התאפקתי לא ללכת לרצוח אותו, כי ידעתי שלרצוח אותו לא יוביל אותי אליה, להפך, רק ירחיק אותי ממנה, אז הבן זונה צריך להודות לאלוהים שנתתי לו עוד קצת זמן לחיות, כי צורת המוות שבה הוא הולך למות הולכת להיות קשה וכואבת.
״בריאן וואיט! כבר לא שולט בהכל כמו תמיד הא, התקשרת להתחרט ואתה הולך לתת לי את הלגונה, כן?״ יכולתי לשמוע אותו מצחקק מבעד לטלפון.
״תצחק תצחק, תהנה מהפעמים האחרונות בהן אתה הולך לעשות את זה כי כשאמצא אותך אשבור כל עצם שקיימת בגוף שלך, אהרוג אותך לאט לאט.
המוות שלך יהיה איטי וכואב ותהיה בטוח שאהנה מזה״ אמרתי והרגשתי שעשן יוצא מאוזניי.
״לא נראה לי שאתה במצב בו אתה יכול לאיים״ הוא אמר בביטחון.
״תשמע לי טוב טוב בן של זונה, אני לא מאיים, אני מבצע, מרגע זה הכרזת על מלחמה אז תתכונן לתוצאות כואבות״ אמרתי.
״עולם הפשע אוסר עלייך ליצור קשרים עם אנשים בדיוק בגלל סיבות כאלו, לא ציפיתי ממך בריאן באמת לפעמים זה נראה כאילו נולדת עבור העולם הזה, תמיד פועל נכון, תמיד משיג את מבוקשו.
אבל תראה אותך עכשיו, היפיפייה הזו יותר מידי חשובה לך וזה משחק כאן לטובתי״ הוא אמר והשתתקתי.
כל קשר אלי מהווה סיכון לחייה, אני אשם בזה שנחטפה בגלל לגונה מזוינת שאמא שלי הורישה שלי.
״יש לך 48 שעות לתת לי את הלגונה בריאן, אחרת אהרוג אותה מבלי להסס״ הוא הוסיף.
״תשמע, ברגע שאמצא אותה אם אראה עליה אפילו שריטה אחת אני מבטיח לך שאתה וכל האנשים שלך תיפלו אחד אחרי השני, ואתה יודע טוב מאוד מנסיון קודם שאני לא אדם שמפר את המילה שלו״ צעקתי וניתקתי את הטלפון.
לא היה טעם אפילו לנסות לאתר את השיחה כי הבן זונה השתמש בכרטיס שחוסם איתור וזיהוי שיחות בדיוק כמוני.
רגשות האשם חילחלו בי, היא בטח מפוחדת כל כך, והכל בגללי, היא נחטפה בגללי.
ולעולם לא אסלח לעצמי.
״בוס, בוא מהר!״ קרא אחד העובדים ורצתי במהירות אליו.
״איתרתי את מיקום הרכב שלה, הקלדתי את לוחית הרישוי ומצאתי את המיקום!״ הוא חייך מאוזן לאוזן מרוצה מעשייתו.
״דבר! היכן הוא נמצא?״ אמרתי מתפלל בליבי שנמצא אותה לפני שיהיה מאוחר מידי.
״המיקוד הוא 823915, מה שאומר שהמכונית נמצאת במגרש הגרוטאות הקרוב״ הוא אמר.
״אתה בטוח?״ שאלתי.
״כן בוס מאה אחוז״ הוא ענה.
״שון, רוב בואו אחרי עם הרכבים שלכם״ צעקתי אליהם.
״כל השאר להמשיך לחפש, מצידי תתחברו לכל המצלמות בעיר, תמשיכו לנסות לאתר שיחות טלפון ואנשים, כל מידע קטן חשוב״ אמרתי ויצאתי אל הרכב שלי.
הקלדתי את המיקוד שהוא נתן לי ב-GPS של הרכב ועל פי מה שהוא הראה לי נסעתי.
לחצתי חזק עם רגלי על דוושת הגז, לא עניין אותי חוקי כביש ובילבולי שכל, אני חייב למצוא את הבחורה שלי.