Empty Heart / לב ריק

פרק 18:

יום העבודה הסתיים לו.
אני חושבת ששתיתי בערך שמונה כוסות קפה, למרות שישנתי דיי טוב בלילה.
נכנסתי לדירה שלי, בלה ומריאן ישבו לאכול ארוחת ערב.
״הגעת בול בזמן״ אמרה מריאן וחייכה אלי.
״תודה בנות אני לא רעבה״ נכנסתי ישירות אל תוך החדר שלי ונשכבתי בפרעות על המיטה שסידרתי הבוקר.
המפגש איתו גרם לי לכאבי ראש חזקים.
הנוכחות שלו בחיים שלי מרעידה את עולמי.
לאחר שעה שבה התעצלתי לקום מהמיטה שלי החלטתי סוף סוף לקום, נכנסתי להתקלח ולבשתי פיג׳מה.
לפתע נשמע מהטלפון שלי צליל הודעה, הייתי בטוחה שזו הייתה קייט ששלחה לי הודעה לגבי יום העבודה של מחר אבל על הצג הופיעה הודעה ממספר לא מזוהה, ידעתי בשנייה הראשונה מי זה ששלח לי הודעה.
״איך היה ביום העבודה הראשון שלך?״ הוא שלח.
״נהדר אבל היה טוב יותר אם לא היית מגיע״ עניתי.
״באמת? לי זה דווקא היה נראה אחרת״ הוא השיב.
״למה אתה מתכוון?״ עניתי.
״אני יודע טוב מאוד שישר ששמעת את קולי ניגשת ישירות למשרד שבו הייתי״ הוא ענה.
הובכתי לרגע, אכן כששמעתי את קולו הייתי חייבת להיכנס לראות האם זה באמת הוא, אם לא הייתי עושה את זה הייתי מתחרפנת.
״אני יודע בדיוק מה הלב שלך הרגיש כשראית את ההודעה ממני, את יכולה להמשיך לשקר לעצמך את כבר יודעת שעליי זה לא יעבוד״ הוא שלח.
״תפסיק להיות כזה יהיר, ולמה שלחת לי הודעה ממספר אחר?״ שאלתי.
״את מעבירה נושא אבל שנינו יודעים בדיוק למה״ הוא ענה.
לא יכולתי לענות למה שרשם האם הוא צודק?
האם אני משקרת לעצמי?

במשך שעה קראתי באובססיביות את השיחה איתו שוב שוב, לפתע נכנסה בלה לחדר, החבאתי את הטלפון מאחורי הכר כאילו ביצעתי פשע.
״למה לא רצית לאכול איתנו? את נראית דיי מצוברחת״ בלה אמרה והתיישבה לידי במיטה.
״כן... בריאן הגיע היום למקום העבודה שלי״ עניתי.
״מה??״ בלה שאלה ופתחה את עיניה כאילו הרגע סיפרתי לה סוד מדינה.
״כן, אבל הוא הגיע כי הייתה לו פגישה עם הבוס שלי, שמעתי אותו ונכנסתי לשם, עשיתי צחוק מעצמי״ גיכחתי. ‏
״הגיע לשם כי הייתה לו פגישה עם הבוס שלך? נו באמת קימו את פתטית אחותי, הוא הגיע לשם בשבילך! תהיא בטוחה שאם באמת היה צריך לדבר איתו הוא היה שולח את אחד החיילים שלו ולא מגיע בעצמו״ היא אמרה.
״כן.. לא נראה לי״ גיכחתי.
״את חייבת להפסיק, זה ברור שהגבר רוצה אותך״ היא אמרה וזרקה עליי כרית.
״הוא גם שלח לי הודעה״ אמרתי.
״מה? מתי? תראי לי!״ היא צעקה עליי.
״אוקיי אוקיי״ הראתי לה את ההודעות, היא קראה אותם במהירות ונשכבה לידי במיטה באנחה.
״קים הוא שלח לך הודעה אחרי שפאקינג הוא אמר לך שאין לו זין למשחקים שלך, את דוחה את הגבר הזה על ימין ועל שמאל רק כי את פחדנית, שתינו יודעות שאת אוהבת אותו, עוד מעט יהיה מאוחר מידי ולא תוכלי לעשות שום דבר לגבי זה, תאמצי לזרועותייך את מה שיכול להיות שלך, את מה שאת רוצה שיהיה שלך!״ היא אמרה בלהט, כל כך הייתי רוצה לא לפחד, להיות חזקה ואמיצה ולגלות יחד איתו מדוע אני מאבדת את יכולת הדיבור כשהוא בסביבה, מדוע כל מגע קטן שלו גורם לי לצמרמורת, איך הוא יכול להשפיע עליי רק מלהיות איתי תחת אותה קורת גג, אני חייבת לעשות עם זה משהו.
אני פוחדת, אבל אני כל כך רוצה לגלות מה זה, והאם זה יכול לעשות אותי מאושרת כמו שלא הייתי ממזמן.
״קומי!״ צעקה עליי בלה.
״לאן לקום?״ שאלתי באדישות.
״את קמה עכשיו מתלבשת והולכת להגיד לו איך את מרגישה, איך את באמת מרגישה!״ היא משכה אותי מהיד שלי והרימה אותי מהמיטה.
״אני לא מסוגלת, לא אין לי אומץ, בחיים לא״ אמרתי ונשכבתי חזרה.
״תשמעי, או שאת תעשי צעד שאת כל כך מפחדת ממנו, תהיא אמיצה ואני מבטיחה לך שזה ישתלם לך, או שאת הולכת לאבד משהו שיכול להיות הדבר הטוב בחייך, את שומעת אותי?״ היא צעקה שוב.
המילים שלה הדהדו בראשי וחזרו על עצמן, אני לא יודעת איך זה קרה אבל ממש באותו הרגע החלטתי שאני קמה והולכת, זין על העבר שלי.
יהיה קשה או לא, אני חייבת את זה לעצמי או שאחרת אשאר באותו המצב לנצח, בודדה עם לב קר ומנוכר.