פרק 23:

5.5K 194 72
                                    

-נקודת מבט בריאן-
לא יכולתי להירדם כל הלילה, המחשבה שהיא נמצאת איתי באותה העיר ואני לא יכול ללכת ולקחת אותה משגעת אותי.
היא כל כך קרובה אליי אבל אני צריך להיות סבלני, היום היא חוזרת אליי.
המקום כבר מוקף במצלמות ובאנשים שלי, צלפים, מסתננים, ניצבים, הכל במקום.
מי שיעשה את הטעות הכי קטנה יאלץ לשלם מחיר כבד.

-נקודת מבט קים-
הגענו למלון שאנחנו נמצאים בו אתמול בלילה,
הם הכניסו אותי לאחד החדרים ונעלו את הדלת.

בבוקר למחרת העיר אותי אחד מאנשיו של ג׳קסון והכריח אותי לקום.
״מגיעה לפה מישהי כדי לארגן ולסדר אותך לקראת המכירה, אסור לך לדבר איתה ועלייך לתת לה לסדר אותך בלי בעיות, אני יהיה מאחורי הדלת ואת בטח כבר יודעת מה יקרה אם לא תצייתי״ הוא אמר באיום וסגר את הדלת.
היום יום המכירה, ומרוב פחד לגבי מה יעלה בגורלי יש לי בחילה, הלוואי ובריאן לא יצליח להגיע הנה, רק שלא יקרה לו כלום.
התקלחתי ושטפתי פנים, יצאתי מהקלחת עם חלוק מגבת ובחדר עמדה אישה שהייתה נראית בערך בת שלושים, היא הייתה בלונדינית והיו לה עיניים חומות.
היא סידרה איפור ותכשירי שיער על השולחן שהיה בחדר ונעצרה כשראתה אותי.
״היי... אסור לי לדבר איתך, אני רק רוצה להגיד שאני לגמרי לא תומכת במה שהם עושים, הם מכריחים אותי לארגן אותך, אני מקווה שתצאי מהמצב הזה כמה שיותר מהר״ היא לחשה לי.
״אני גם מקווה״ אמרתי.
התיישבתי והיא החלה לאפר אותי ולסדר את השיער שלי.
אחרי זמן מה היא סיימה וחייכה כאילו היא מרוצה מעבודתה.
״הבגדים שלך מונחים על המיטה, אני בנתיים אצא ואתן לך להתלבש״ היא יצאה וסגרה את הדלת אחריה.
ניגשתי אל המיטה וראיתי שמונחת עלייה הלבשה תחתונה ושמלת סאטן אדומה.
זה היה סט סקסי של תחתון וחזייה בצבע אדום שתאם לשמלה, סט שאולי היה מלהיב אותי ללבוש בסיטואציה אחרת, אבל לא כשאני יודעת שאני הולכת להימכר לאדם שאיני מכירה.
אין מצב שאני הולכת ללבוש את זה, הם לא יכולים להכריח אותי.
קשרתי על עצמי את חלוק המגבת ודפקתי על הדלת הנעולה בחוזקה.
״תפתחו את הדלת, עכשיו!״ צעקתי.
״מה הבעיה?״ פתח אחד מאנשיו את הדלת ונכנס פנימה.
״תקרא לג׳קסון״ אמרתי.
״אני לא עובד אצלך בובה״ הוא גיחך.
״כדאי לך לקרוא לו, אחרת אגיד לו שהרמת עליי ידיים, הוא לא יהיה מרוצה נכון... בכל זאת כדי שתקבלו עליי כסף הם אמורים לאהוב את מה שהם רואים במכירה לא ?״ צחקתי.
״כלבה״ הוא סינן ויצא.
״אני מקווה שיש לך משהו חשוב להגיד בוניטה״ נכנס ג׳קסון וסגר אחריו את הדלת.
״מה זה?״ שאלתי והצבעתי על ההלבשה התחתונה.
״מה קרה, לא אהבת את זה?״ הוא חייך מאוזן לאוזן.
״אני לא לובשת את זה ואתה לא יכול להכריח אותי״ צעקתי עליו.
״תראי אמנם הייתי שמח לראות אותך לבושה בזה אבל אם את לא רוצה לא צריך, את מעדיפה להיות עירומה כשיגידו לך להוריד את השמלה במכירה?״ הוא צחקק.
״להוריד את השמלה? מה זאת אומרת להוריד את השמלה?״ שאלתי מבולבלת.
״מה ששמעת יפיופה, סקוט לא הולך להיות היחידי שיהיה שם, המון אנשים עם מעמד כלכלי גבוה ישתתפו במכירה, ככל שתהיי יותר יפה ככה יציעו עלייך יותר כסף והתחרות תיהיה קשה מידי וכדאי לך שהם יציעו עלייך כמות יפה של כסף.
והם יבקשו ממך להוריד את השמלה בכל זאת הם רוצים לראות מה הם קונים.
אם בריאן לא יגיע הערב תמצאי את עצמך לנצח לצד אדם זר, תתפללי שיגיע, אם הוא לא יגיע לפחות אעשה ממך קצת כסף״ הוא אמר.
״תגידי תודה שאת לא מתה, עכשיו תלבשי את מה שאת צריכה ללבוש, המכירה תכף מתחילה״ הוא אמר ויצא.
לבשתי את ההלבשה התחתונה והשמלה ולא יכולתי להפסיק לבכות.
השמלה הייתה בעלת שסע עמוק וארוכה עד הרגליים, האיפור היה עדין והשיער היה אסוף לקוקו דבר שהדגיש את תווי הפנים שלי.
אפילו שהכל היה כל כך יפה, שנאתי את איך שאני נראית ונגעלתי מזה שאני מתגנדרת עבור אנשים שאני לא מכירה, שיכריחו אותי גם להתפשט עבורם.
ליד המיטה היו מונחות סנדלי עקב בצבע כסף, נעלתי אותן והסתכלתי שוב במראה.
השתנתי...
(ניתן לראות בתמונה את הלוק לצורך המחשה).

Empty Heart / לב ריקWhere stories live. Discover now