פרק 25:

4.6K 160 143
                                    


-נקודת מבט בריאן-

״קים?״ נכנסתי אל תוך הסוויטה וצרחתי בשיגעון.
הכל היה מבולגן בצורה מחשידה.
המשכתי לצעוק ולצעוק אבל היא לא ענתה לי.
היא לא הייתה בסלון, אז ניגשתי לחפש בחדרים, היא לא הייתה גם בחדרים.
התחלתי לחשוב שהיא כבר לא נמצאת,
איפה היא כבר יכולה להיות ?

-נקודת מבט קים-

סקוט יצא מהבית וכבר לא יכולתי לעצור את עצמי מלבכות, העפתי ושברתי כל דבר שעמד בדרכי,
לא יכולתי לברוח כי עמדו שומרים בפתח הדלת וכל מה שנותר לי זה להשלים עם המציאות המרה.
אני הולכת לחיות כרכוש של אדם רנדומלי שאיני מכירה, איך אוכל ? איך אוכל לאפשר לעצמי לחיות ככה, זה חסר טעם.
בריאן לא בא, הוא כנראה לא קרא את המכתב שלי בכלל, או שהוא כן קרא וזה היה חסר משמעות בשבילו, זה שורף לי בלב , אבל חלק ממני גם שמח שהוא מוגן כי אני לא יודעת מה היה קורה אם ג׳קסון היה עושה לו משהו, אני מעדיפה למות בעצמי לפני שאתן לזה לקרות.
אני אוהבת אותו כל כך, והיום אני מבינה את זה במיוחד, גם כשהייתי בזוגיות עם נייט לא חשתי אהבה עמוקה כזו וחשבתי אז שאני מאוהבת עד כלות אבל עכשיו אני באמת מבינה אהבה מה היא.
אני כבר לא פוחדת מכלום,
לא להיפגע, לא להרגיש רגשות, כי האהבה שלי אל בריאן, אהבה שכל כך התכחשתי אלייה החזירה אותי אל החיים בחזרה והעניקה לי עולם ומלואו לטובה ולרעה .

אין לי טעם לחיים, לא כשאני יודעת שאני רכוש של סקוט עכשיו, לא כשאני יודעת שבריאן לא יגיע, לא עכשיו ולא אף פעם.
אף אחד לא הולך להציל אותי, אז נותר לי רק להציל את עצמי מהסיוט הזה, לגאול את עצמי מיסוריי.
ניגשתי למטבחון שהיה בסוויטה וחיפשתי משהו חד, לרגע תהיתי אם זה הדבר הנכון לעשות אבל מהר מאוד הבנתי שכן, גם ככה אין בשביל מי או בשביל מה להילחם.
מצאתי סכין באחת המגירות וניגשתי לחדר המקלחת, ישבתי לנגד הקיר ונשמתי עמוק, עיכלתי את מה שאני הולכת לעשות לעצמי.
הדמעות החלו לרדת ללא הפסקה, לא חשבתי שככה יהיה הסוף שלי.
זמזמתי לי שיר שאני אוהבת והרגעתי את עצמי, אחזתי בסכין וכל גופי רעד.
קירבתי אותה אל היד שלי , התחלתי לחתוך באיטיות חתכים ארוכים לרוחב היד ועברתי אל היד השנייה, הכאב מספק והדם לא עוצר.
הסכין נשמטה מידי אל הרצפה, שלולית דם הצטברה סביבי, זהו זה, כאן זה נגמר.
חייכתי בכוחות האחרונים שנשארו לי ונלחמתי להשאיר את העיניים שלי פקוחות.
״אני אוהבת אותך בריאן, אני סולחת לך שלא הגעת, אבל לא יכולתי לחיות ככה, אני מצטערת״ אמרתי והראייה שלי הפכה מטושטשת, הרגשתי חלשה כל כך ומסוחררת עד שהעיניים שלי נעצמו והכל הפך לחושך.

-נקודת מבט בריאן-

נכנסתי למקלחת וראיתי שחור.
״קים! לא, לא, מה עשית לעצמך, לא!״ צעקתי .
קים שוכבת לנגד הקיר עם סכין שמונחת לצידה על הרצפה, היידים שלה מדממות, וסביבה יש שלולית גדולה של דם.
אני חושב שאף פעם לא פחדתי כל כך.
הנחתי את אצבעותיי על הצוואר שלה כדי להרגיש דופק ולרגע חשבתי שאני לא מרגיש כלום, אבל אז יכולתי להרגיש את הדופק שלה, היא חיה !
חתכתי פיסת בד מוילון האמבטיה וקשרתי אותו על ידייה כדי שזרימת הדם תעצר.
״תישארי איתי קים !״ אמרתי, הרמתי אותה בשתי ידיי ורצתי איתה במהירות אל המכונית שלי.
הנחתי אותה במושב האחורי והתיישבתי במושב הנהג.
בית החולים הקרוב נמצא במרחק של שמונה דקות מפה.
לחצתי עם הרגל בכל הכוח על דוושת הגז,
אין מצב שאני מאבד אותה.
יכולתי לראות אותה מבעד למראה, שוכבת מאחורה מחוסרת הכרה.
אני פאקינג אשם בכל מה שהבחורה הזו עוברת.
רק שתחייה, ואני אוציא את עצמי מחייה לתמיד, מגיע לה חיים טובים ומאושרים, לא אחד כמוני.

Empty Heart / לב ריקWhere stories live. Discover now