Empty Heart / לב ריק

פרק 26:

כבר יומיים עברו מאז שהגענו לבית החולים,
וקים עדיין לא פתחה את עינייה, היא מחוסרת הכרה ומונשמת.
אני לא מתכוון לסמוך על הצוות הרפואי של בית החולים הזה, לא כשמדובר בה.
בצהריים אני אחתום על העברה שלה למוקד רפואי אחר, שם היא תטופל על ידי אנשים שאני סומך עליהם, הם בדרכם מוגאס אל לונדון, צריכים ממש כל רגע להגיע .

השכרתי בית במרכז לונדון, כמובן באמצעות הצוות שלי שדאג להכל, שם יטפלו בה.

יומיים שאני יושב לצד קים ולא זז ממנה, מהופנט מאיך שהיא יפה גם במצב שכזה.
הפעם היחידה שעזבתי אותה הייתה בשביל ללכת להתקלח וגם אז דאגתי להציב שלושה אנשים סביבה שישגיחו עלייה.
רציתי כל כך שהיא תפקח את עינייה ותתקשר איתי, אבל היא איבדה כל כך הרבה דם שלוקח לה זמן להתעשת ולחזור להכרה.
מליון ואחת מחשבות רצות לי בראש בזמן שאני יושב לצידה, האם יהיה נזק בלתי הפיך כשהיא תקום ? ואם כן מה יהיה הנזק? אם זה יהיה נזק מוחי ויתכן והיא לא תזכור כלום, יתכן והיא לא תצליח לתקשר איתי.
קיימות כל כך הרבה אפשרויות, זה מבעת ומפחיד אותי, אני רק רוצה שהיא תתעורר בריאה ושלמה כי לא מגיע לה פחות מחיים מאושרים.
מגיע לה לאהוב, להתחתן, ללמוד, לפתח קריירה ולהביא ילדים, כל מה שאישה רוצה וצריכה לעצמה בחיים.
אני לא יודע איך אסבול את העובדה שכל זה לא יהיה לצידי, שלא אהיה חלק משום דבר בחייה.
היא תתחיל חיים חדשים, בלעדיי ולטוב ולרע אצטרך לקבל את זה.

חתמתי על מסמך ההעברה בזמן כשהכינו את קים והכניסו אותה לאמבולנס שיוביל אותנו הישר אל הבית החדש שם מחכה לנו הצוות הרפואי.
״רואים שאתה אוהב אותה״ אמרה הרופאה שטיפלה בה בחיוך נבוך, כאילו ראתה את זה הרבה זמן ואזרה אומץ להגיד לי את זה רק עכשיו.
לא עניתי, כל מה שהיה בראשי זה לצאת מפה כמה שיותר מהר, ראיתי בה כהסחת דעת באותו הרגע.
״אהבה אמיתית זה דבר חד פעמי אל תוותר עלייה לעולם, תאמין שיהיה בסדר וכך יהיה״ היא אמרה בחיוך מנחם.
רציתי להתעלם מדבריה ולצאת מהחדר הרגיש לי מוזר להיות חשוף בפנייה, אבל עצרתי כשהיא אמרה את המילים הבאות.
״הארוס שלי הוא חייל בצבא הבריטי, הוא נפצע במהלך פעולה מבצעית לפני כמה שנים וחצי רגל שלו נקטעה בעקבות מה שקרה לו, לא ויתרתי עליו אף פעם, האהבה שלי אליו גדולה מידי ואני מאושרת שזכיתי לקבל גם חצי ממנו מאשר כלום, רואים לך בעיניים כשאתה מסתכל עלייה כמה שאתה אוהב אותה תזכור שזה לא משהו שתזכה לקבל שוב בחיים״ היא אמרה ועינייה נצצו.
״תודה לך דוקטור״ אמרתי באמפתיה שאני לא נוהג לגלות כלפי אנשים בדרך כלל.
אני חייב לציין שלא אהבתי את ההשוואה בין בעלה החייל לבין קים שלי, הרגל שלו נקטעה וקים תיהיה בסדר היא חייבת להיות.
ומצחיק אותי שהיא אומרת את זה בדיוק כשלבי נלחם עם עצמו ועם הידיעה שבקרוב אאלץ לוותר, עלייה ועלינו, אני לא אדם שיכניס טוב לחייה ואולי לוותר זה בדיוק המעשה הנכון לעשות עבורה.