august 23, 2017
הערב המוזר הזה קיבל תפניות אפילו יותר מוזרות, חשבתי שהייתי אבוד כשהמגש נפל לי והכוסות התנפצו, אך המלצרית הנוספת שעבדה איתי פחות או יותר הצילה לי את החיים, הנערה שהתגלתה בסוף כאליסון הייתה הבנאדם הכי נחמד שפגשתי והיה בגילי, לא האמנתי שהמלאכית הזו פשוט נפלה עליי ביום בהיר אחד. בהמשך המשמרת דיברנו בכל אפשרות שהייתה לנו, אהבתי את איך שהשיחה פשוט זרמה כאילו היינו חברים וותיקים. היא אפילו נשארה איתי לנקיונות האחרונים של המשמרת והחליפה איתי מספרים כדי שנפגש שוב בעתיד. גיליתי שהיא בת שבע עשרה כמוני ולומדת בבית ספר ציבורי שקרוב לבית ספר שלי, גם בכיתה יא. התלהבתי ממנה כמו ילד קטן שהכיר חבר ביום הראשון בגן. אבל זו הייתה סוג של האמת, אהבתי לפגוש אנשים שהוא דומים לי באופי וגרמו לי להרגיש כמו נער שוב.
התקרית השנייה של הערב הייתה כשבצורה פתאומית אספן העלה לכולם את המשכורת באלף דולר. הרגשתי כאילו הנשימה שלי יצאה מהמקום ואלוהים נגע בי. הערב הזה לא יכל להיות יותר טוב מאותה נקודה. במהלך הערב ראיתי אספן פעמים בודדות, וברובם הוא התנהג בצורה שלא תאמה לו, הנחתי ששתה.
המשכורת שהגיעה לאלף מאה וחמישים דולר הייתה הדבר הכי מדהים שאי פעם קרה לי, וכל זה רק בשלוש שעות של משמרת. בשביל בנאדם כמוני שחוסך כל דולר מיותר ולא יודע איך החודש הבא שלו יראה, זה הייתה המחווה הכי מיוחדת שאי פעם עשו בשבילי. רציתי כל כך להודות לאספן על מה שעשה, הסכומים האלו כנראה היו בשבילו חסרי חשיבות אבל אני רק דמיינתי איך הכסף יכול לעזור לי עם שכר הדירה והתשלומים לבית הספר שלי ושל אחי הקטן מייקי. רציתי לקפוץ עד השמיים.
כשאספן נכנס לחדר המטבח בסוף האירוע והפתיע אותנו עם נכחותו, הרגשתי שכל הכעס ששמרתי לו נעלם, שכחתי את הדרך שהיה מתגרה בי בחנות ומפריע לי לעבוד, כל זה לא היה חשוב. תחושת ההקלה ששטפה אותי הייתה שווה את כל זה. הופתעתי כשביקש לדבר איתי בפרטיות ומאיך שהשיחה הרגישה אישית פתאום, כאילו הרגיש בנוח להכנס לנושאים הפרטיים האלו. בחיים לא הייתי מצפה לההתנהגות הזו ממנו, מהגבר שבקושי היה מסתכל לי בעיניים או מדבר, כאילו היה כמה רמות מעל כולם ואף אחד לא היה שווה את התשומת לב שלו.
אבל הצלחתי להריח את ריח האלכוהול ממנו כשהמרחק בנינו הצטמצם, מבין שזו השתייה שגרמה לו להוריד כמה חומות של אגו, אחרת בחיים לא היה עומד ככה איתי, בטח לא מתנצל בצורה כזאת ואפילו דואג לי לחולצה.
לא תפסתי אותו כאל אליל, אספן לא היה בנאדם מיוחד בשבילי, ידעתי שהיה מכובד ומוכר מאוד בחברה אבל כל הדברים האלו לא עשו עליי שום רושם. כמובן שקינאתי באנשים כמוהו, שנולדו אל מציאות שהכסף שלהם יכל לפתור הכל, קינאתי בביטחון הכלכלי הזה. זה לא שאנשים עשירים לא מתמודדים עם צרות, אני מודע שכסף לא פותר הכל, אבל לי זה מרגיש ששני הסוגים של הצרות נפלו עליי, גם איבוד הוריי וגם המצב הכלכלי הקשה, זה פשוט לא היה פייר. אבל אם להגיד את האמת, איזה דבר אחר במציאות הזו היה פייר?
YOU ARE READING
My white flower
Romanceהוא לא האמין שאחריי חצי שנה שלמה שהיה רחוק מכל מה שהכיר, מהבית שלו, מהעיר שלו, מכל החיים הקודמים שלו הוא חוזר למקום שגרם לו לברוח מלכתחילה. ביום שבו פגש את הנער התמים הוא ידע שמשהו השתנה, שמעכשיו החיים שלו לא יחזרו להיות כפי שהיו לא משנה כמה ינסה, א...
