Chapter 27

489 53 8
                                    





ריי ניתק את השיחה. אליסון שהייתה בצד השני
של הקו כבר לא נשמעה והבעת פניו של הנער חזרה להיות ריקנית ואטומה, עיניו בוהות בקיר שמולו, חשבונות המים והחשמל מונחים על השולחן הקטן שלרגליו.

הוא שנא את היום הזה. הוא שנא לשלם חשבונות, שנא את החרדה שכמעט גרמה לו להקיא, שכבר עשתה את זה מספיק פעמים, מרוקנת את כמיות האוכל המיזעריות שהיה מכניס לפיו.

הוא שם לב לדמותו במראה שהלכה וקטנה מיום ליום, שונא גם את זה, שונא לשנוא כי זה הרגש היחיד שלא נטש אותו עדיין, עדיין בוער בתוכו בלי סוף.

״לפחות אתה עובד היום...״ לחש לעצמו מתחת לאפו, מסתכל על הרצפה המבולגנת ונאנח מכמות הצעצועים שהיו מפוזרים עליה, לא משנה כמה ביקש מאחיו להרים אותם הוא עדיין לא הקשיב לו, רק מקשה עליו יותר.

שמישהו יוציא אותי מכאן

חשב לעצמו, לפתע הופעתה של הדודה המסתורית שלו לא נראתה יותר מידי נוראית.

או שהיא מפילה אותך בפח

הוא לא יכל להפסיק לחשוב על כל הדברים הרעים שיכולים לקרות אם יעזוב את המושכות ויתן למישהו אחר לקחת שליטה על החיים שלו, הוא לא יכל לתת לאף אחד לקחת את מה שבנה, בנה לבד.

אבל אולי הוא לא צריך להיות לבד, לא עוד.

הנער התרומם על רגליו באיטיות, נתקף סחרחורת קלה שהזכירה לו שעדיין לא אכל היום אך התעלם ממנה. ידיו אספו את הדפים המקופלים ורגליו גיששו בין חתיכות הפלסטיק שעל הרצפה.

הוא לא הצליח להוציא מראשו את הגבר שלא הגיע לבית הקפה, הגבר שהבטיח שיראה אותו, הרי הוא הבטיח, לא? הוא אמר...

ריי הרגיש כמו ילד נטוש שמחכה לבעלים שלו, וכנראה המחשבות עטפו אותו יותר מידי כי לפתע הרצפה הקרה כבר לא אירחה חברה לרגליו אלא לפניו הקטנות.

נהדר

הוא יכל להרגיש את המצח שלו נתקף בחום ואז בכאב חד. הוא מעד על אחד מן הצעצועים של אחיו, מקלל בליבו את כל המכוניות הארורות האלו שהוא בעצמו יצא מגדרו כדי לקנות.

תנשום ריי, זה רק יום רע, הכל בסדר, אתה יכול לעבור הכל.

אבל עם הרצפה שצמודה ללחי שלו, הוא כבר לא יכל להיות כל כך רגוע. הדמעות התחילו לבצבץ בביישניות, נופלות על עורו ומחממות אותו.

לפעמים הוא שוכח שהוא בן שבע עשרה.



———————————

״אליסון אני מבטיח לך שלא עומד לקרות כלום היום, הוא כנראה שכח ממני כבר.״

שני הנערים עומדים עכשיו במטבח האחורי של אולם האירועים, אליסון מניחה תחבושת דקה על מצחו של ריי ולאחר מכן מכסה אותה עם השיער הבהיר שלו.

My white flowerWhere stories live. Discover now