august 17, 2017
Past
"איך אתה עם מכוניות ספורט?" הגבר המשיך להישען על הדלפק עם ידיים משולבות וחיוך ממזרי ומסתיר סוד. ריי חש מבוכה ובעיקר אי הבנה, לא יודע מה הגבר שמולו מתכנן בראשו ולמה עיניו שתמיד שידרו קור עכשיו מביטות בו בשעשוע. הוא השפיל את ראשו שנית וגירד את עורפו, לא יודע מה כוונתו של אספן כשאמר את המילים האלו. "ובכן?" קולו נשמע שוב אך לנער הבלונדיני לא הייתה תשובה, הוא לא ידע מה להשיב לו ובכלל לא ידע איך להכיל את המצב.
"למה אתה מתכוון..?" הוא לבסוף פלט בקולו הקטן והעדין, מרשה לעצמו להמשיך את השיחה המוזרה הזו מאחר שלא חיכו עוד אנשים בתור חוץ מאספן שנכחותו הורגשה בכל החלל. באחד השולחנות היותר המרוחקים של בית הקפה ישבו שתי בנות שעינהם וסביר להניח גם דיבורם הופנה אך ורק לאספן, פיותיהם נפתחו כל כמה שניות בודדות לעוד ציחקוק קטן שריי לפתע שם לב אליו גם מבלי לשמוע אותו. הוא מצא לעצמו דברים להתעסק בהם במצבי מבוכה כמו אלו, משהו אחר שיעסיק אותו וימשוך את תשומת ליבו. אך אספן לא וויתר לנער שבגדיו היו מלוכלכים, למרות המבוכה של בהיר השיער, אספן המשיך בדבריו.
"מכוניות ספורט, מה דעתך עליהם?" אספן שאל בכזאת פשוטות כאילו היו שניי עמיתים בעבודה שיצאו להפסקת צהריים ביחד ודיברו על נושאים סתמיים. ריי לא ידע איך לצאת מהמצב הזה, הגבר שמולו, הגבר הגבוה והשרירי, זה ששיערו נפל על פניו וחיוכו היה מתוח בשעשוע, זה שעיניו קרנו מעל עצמות לחיו ואגודלו שיחקה עם שפתו התחתונה בדרך ששיגעה את ריי, הגבר הזה, היה הבנאדם האחרון שהיה צריך לדבר איתו, הבנאדם האחרון שהנער אי פעם דמיין לעצמו שבכלל יפנה אליו. לביקורים הקצריים אך התקופים שלו בבית הקפה הוא כבר התרגל, אך היום משהו בו השתנה, וריי לא אהב את זה, לא אהב בכלל. הוא שנא תשומת לב, והוא שנא שאותם שתיי בנות עכשיו מעבירות את מבטיהם גם עליו עצמו, ולא רק הן, עוד שוהים רנדומלים של בית הקפה החלו להעיף מידי פעם את מבטם הקצר אל השניים. הוא הרגיש את לחיי מאדימות ולא רק מהמבוכה, אלא מכעס קטן אל מישהו שיושב שם למעלה ודואג להפריע לשגרת היום של נער שבסך הכל רוצה לסיים את המשמרת המייאשת ולחזור לביתו, אל אחיו הקטן. הוא הביט בעיניים האפורות והעמוקות שהביטו בו ובהה בו כאילו היה עצם זר שנחת מהשמיים.
"מה אתה רוצה?" הוא שאל, החוצפה שיצאה מפיו לא הייתה מכוונת, אך הוא היה כל כך מתוסכל מהאיש שהביט בו בהשתאות שכבר לא עמד בזה יותר. "אתה צריך ממני משהו? או שסתם החלטת להציק לעובד רנדומלי ומסכן?" ריי שילב את ידיו והמשיך לתקוע את עיניו באלו של השני, הוא עצמו היה מופתע מהדיבור הלא אופייני לו אך המשיך לשחק את עצמו 'קשוח'. אם זה מה שירחיק את הגבר המוזר אז הוא בעיניין. הוא העיף לשנייה את מבטו אל אגודלו של אספן ששיחקה בשפתו התחתונה והמלאה בטורדנות, הוא לא הבין למה המשיך לעשות את זה אך גם לא הבין למה אהב להסתכל עליו עושה את זה. למרות שלא הכיר אותו כלל. איך אפשר לאהוב משהו אצל מישהו שאתה בכלל לא מכיר?
YOU ARE READING
My white flower
Romanceהוא לא האמין שאחריי חצי שנה שלמה שהיה רחוק מכל מה שהכיר, מהבית שלו, מהעיר שלו, מכל החיים הקודמים שלו הוא חוזר למקום שגרם לו לברוח מלכתחילה. ביום שבו פגש את הנער התמים הוא ידע שמשהו השתנה, שמעכשיו החיים שלו לא יחזרו להיות כפי שהיו לא משנה כמה ינסה, א...
