Flightless bird .l.s // Hebrew translation

מערכה III - פרק 27

הייתה לי רק חליפה טובה אחת, זו של גיבס & הוקוס שהחברה קנתה לי, ולבשתי לכל אירוע רשמי. התקלחתי והתלבשתי במהירות, מסדר את שיערי בצורה מושלמת. אלכס חיכה לי באוטו. לא ידעתי לאן הוא לוקח אותי אבל זה לא משנה, סמכתי על הטעם שלו לחלוטין.

עמדתי לצאת מהבית ואז עצרתי, מרים את הסרט שהארי השאיר בדירה שלי אחרי הלילה הראשון שלנו יחד. חוטי הזהב תפסו את האור ונצצו יפה בידי. לא ידעתי אם לנשק אותו או לקרוע אותו. קשרתי אותו סביב מפרק כף ידי. הכי גרוע, זה יזכיר לי לא ליפול לזרועותיו שוב.

אלכס חיכה לי בחוץ ועישן בזמן שאני ירדתי למטה. הוא דרך על הסיגריה ופתח את דלת המכונית. נשען על מושבי העור, הוא בדק את תגית החליפה שלי. "גיבס & הוקוס," הוא חייך. "רקדתי בבלט המלכותי לפני שעברתי לפריז. פעם היינו צוחקים על זה שהדבר היחיד שיותר חשוב מלעשות אודישן טוב, זה למלא חליפה של גיבס & הוקוס!"

סידרתי את החליפה שלי. "מה אתה חושב?"

"נראה מצויין."

עברנו ליד כנסיית גרוסוונור. עדיין לא ידעתי לאן אנחנו נוסעים, עד שפנינו לכביש אפר והנהג עצר בכניסה לדורצ'סטר. אליין דוקאס בדורצ'סטר הייתה אחת המסעדות הכי יקרות בלונדון, עם שלושה כוכבי מישלן. ידעתי שהוא יקח אותי למסעדה טובה, אבל זו הייתה יותר מטוב. רק האליטה של העיר סעדו כאן ואפילו הם היו צריכים לחכות חודשים כדי לסגור מקום.

קומת הכניסה של המסעדה הייתה מלא באורות זהובים שהתאימו לפיסת הזהב הקטנה שעל ידי. מהר מאוד הבנתי שאנחנו לא אוכלים בקומת הכניסה. היו שלושה חדרים פרטיים: שולחן לומייר, סלון פארק וסלון פריבה, האינטימי ביותר מבין שלושתם.

אלכס אמר משהו בצרפתית למלצר והאיש הוביל אותנו לסלון פריבה. הוא היה חשוך יותר מקומת הכניסה, מקור האור היחידי היה האח שבפינת החדר. הקירות העבים טשטשו את קול דיבורם של כל שאר המסעדה. היה כל כך שקט שיכלתי לשמוע את קולות החריקה מניקוי המשקפיים של אלכס.

חיפשתי את התפריט בעייני ואז אלכס אמר ברכות, "הזמנתי לפני שהגענו לכאן. אני מקווה שאתה אוהב אוכל צרפתי."

"אני אוהב מה שלא בחרת. יש לך טעם נפלא."

הוא הזמין לנו את תפריט הטעימות, שמכיל שבע מנות, ובקבוק של קלוז דה לה רושה שעולה 1,300 פאונד. זה היה הכי הרבה כסף שמישהו אי פעם שילם על בקבוק יין בנוכחותי. כל כך פחדתי לשתות ממנו, אבל שתיתי בכל זאת. הוא היה נחמד.

"זה יותר מידי, אדוני."

הוא מילא לי את הכוס שוב. "הו, בחייך, אתה האהוב עליי. תן לי לפנק אותך!"