לואי / הווה
כשהתעוררתי חשבתי שאני בן חמש עשרה שוב. הארי ישן לצידי, התלתלים שלו בפנים שלי, הגפיים שלו עטופים סביבי בחוזקה, כמו דוב קואלה קטן. לא יכלתי לקום גם אם רציתי. לא רציתי. זזתי קצת והוא הזיז את אפו על הלחי שלי. הסטודיו היה קר אבל היינו מכורבלים כל כך תחת השמיכות, וחום הגוף שלנו פיצה על כך. הסתובבתי עם הפנים אליו. הוא קימט גבות לנוכח ההפרעה, וחיבק אותי אפילו חזק יותר, עיניים עצומות, אצבעותיו תופסות בחוזקה בקצה החולצה שלי.
״הארי, תתעורר,״ לחשתי באוזנו הקטנה. ״בוקר.״
עיניו נפתחו באיטיות ולקח לו רגע להזכר איפה הוא. ועם מי.
הוא ירד ממני מיד. ״אני מצטער.״
״אין על מה.״
הארי התיישב בעייפות, משפשף את עיניו. ״אני מצטער,״ הוא אמר שוב. ״כנראה חלמתי.״
״בטח היו לך חלומות מתוקים.״ רציתי להשאר ברגע האינטימי והחם הזה עוד קצת.
עדיין היינו מתחת לשמיכה, הרגליים שלנו נוגעות. מה זה אומר? אנחנו חברים עכשיו? היינו חברים. לא, אולי לא חברים, אבל אנחנו לא לא חברים.
הוא נשכב חזרה ומיד התרכבלתי לצידו שוב.
״בדרך כלל אני ישן על מזרן,״ הוא אמר. ״אני בספק שהרצפה הזו טובה לגב שלנו.״
הגב שלי הרג אותי. הרגשתי כאילו סוסים דרסו אותי. ״אני מרגיש בסדר.״
אור נכנס מהחלונות ויצר בריכות חום קטנות על רצפת הסטודיו. הנחתי את ידי על הרצפה מאחורי הראש שלו. ״אני לא רוצה ללכת לחזרה.״
״אין חזרה הבוקר.״
חייכתי. ״אתה רוצה להבריז?״ אני יכול לקחת אותו לארוחת בוקר שקטה, או לכוס קפה. אנחנו יכולים לשבת בפארק ריג׳נט ולדבר. זה יכול להיות נחמד.
״לא, אני מתכוון שיש לנו פגישה בסטודיו A״
״אתה בדרך כלל מבריז מהפגישות האלו.״
הוא נשכב על הצד, פנים מופנות אליי. ״ליאם אמר שאני חייב להגיע.״
ליאם. ההתערבות. להארי אין מושג מה עומד לקרות.
״בוא נבריז בכל מקרה,״ דחקתי בו.
״אני לא יכול. הבטחתי.״ הוא קם ושם סווטשירט. הוא השאיר את שיערו פזור, מזיז אותו אל מאחורי אוזניו.
![](https://img.wattpad.com/cover/316265846-288-k701328.jpg)
YOU ARE READING
Flightless bird .l.s // Hebrew translation
Fanficסיפור בו לואי טומלינסון הוא רקדן ראשי בבלט המלכותי. כשהאויב שלו מבית הספר, בחור עצבני בשם הארי סטיילס מצטרף לחברה, פצעים ישנים נפתחים ותשוקות ישנות מוצתות. במהלך ההפקה של אגם הברבורים, הסוד שהרס את האהבה שלהם מתגלה סוף סוף, אבל האם זה מאוחר מידי? מ...