Flightless bird .l.s // Hebrew translation

מערכה IV - פרק 30

בוצ'אמפ הוצב זמנית במשרד הישן של ליאם. הרגליים שלו היו על השולחן והוא קרא בעיתון. המטריה השחורה שלו נשענה כנגד מדף הספרים הריק כמו מחבט.

בדרכי לבית האופרה הרצתי בראשי אפשרויות לאיך השיחה יכולה ללכת, אבל עכשיו אני לא בטוח שאני אצליח לשלוט בעצמי. לראות אותו יושב בנוחות בכיסא העור אחרי מה שהוא עשה להארי מעוור אותי מרוב כעס. למה הוא זוכה לחיות בנוחות בזמן שהארי שוכב בבית חולים והאנס שוכב מתחת לאדמה?

הוא הציץ עליי מעל לעיתון שלו ושינה את תנוחת רגליו. "באת להתנצל?"

סגרתי את דלת המשרד בטריקה רועשת מאחורי. "לא."

בוצ'אמפ הזיז את ראשו הכסוף הצידה, ואז נעמד. הוא הלך סביב השולחן שלו באלגנטיות ונעצר בקצה.

"לאן ברחת אתמול בלילה?"

"הייתי עם הארי."

הוא חייך. "אז, סיגפריד ווון רות'ברט השלימו."

החזקתי בגב כיסא העץ שלפניי. "אתה צריך לעזוב את החברה."

"מה?"

"אני והארי לא נעבוד איתך יותר."

הוא שילב את ידיו, כאילו לא מאשר את מה שאמרתי הרגע, כמו שהוא היה עושה כשהוא היה המורה שלי. "זה רעיון של הארי? הוא מסית אותך נגדי עם השקרים שלו כמו שהוא עשה לך עם כל שאר החברים שלך? באמת, לואי, חשבתי שאתה חכם יותר מזה."

הכיסא כמעט נשבר מרוב שהחזקתי אותו חזק. "אני מאמין להארי."

"אתה חושב שהארי היה כנה איתך?" בוצ'אמפ ניענע בראשו. "הוא לא יודע את זה, אבל לפני כמה חודשים טיילתי למוסקבה ודיברתי עם האנשים שהיו עובדים איתו. מה שהם אמרו לי היה מעניין. מאוד מעניין. אתה יודע מה הסיבה האמיתית שהארי עזב את הבולשוי?"

אני לא מתכוון לתת לו להכנס לי לתוך הראש. "אני לא מעוניין במה שיש לך לומר. תעזוב עכשיו, או שאני אספר לקנת' ולכל רקדן בחברה הזו מי אתה באמת."

הגבות שלו נפלו והמבט המודאג שלו הפך ללעג מכוער. זה היה בוצ'אמפ האמיתי. הגבר שהכרתי בסטודיו היה רק אשלייה, בדיוק כמו הפלימון שלו או שאר התפקידים שהוא רקד על הבמה.

"אני לא אוהב את הטון שלך, חיה שלי. אתה ממש לא מכבד אותי."

"עם מי אתה חושב שאתה מדבר? אני לא ילד קטן."

"היית יכול לעבוד עליי." הוא קרץ.

חרקתי שיניים. "אתמול בלילה היה טעות נוראית."