Flightless bird .l.s // Hebrew translation

מערכה II - פרק 15

לואי / הווה

כריסמס היה נחמד. הבאתי את ג׳פרי לפגוש את המשפחה שלי, ואחר כך יצאנו לטיול סקי בשוויץ. הוא הסתדר עם המשפחה שלי והיה קל לטייל איתו. הכל היה מושלם, אבל השתוקקתי לחזור לסטודיו.

ג׳פרי חש בזה והעיר שאני מרגיש ״מרוחק״. ניסיתי להיות קשוב. הקשבתי לסיפורים שלו על עצמו בתור נער, מתקשה לצאת מהארון, לקחתי אותו למסעדות האהובות עליו, לתאטרון, אפילו יצאתי איתו למסיבות מפעם לפעם. הוא הקריא לי בקול את מדור האמנות מהעיתון בכל בוקר, יחד עם הקפה, ואפילו צחקנו על ביקורו גרועות שהסכמנו איתן וכעסנו על כאלה שלא.

הייתי אמור לאהוב את הבקרים האלו יחד, אבל היינו מרוחקים. הרגשתי כאילו אני צופה בעצמי משחק את תפקיד הבן זוג. אמרתי ועשיתי את כל הדברים הנכונים, אבל לא מהסיבות הנכונות.

חזרתי לעבודה בשבוע השני של ינואר. על המדרגות הקפואות בכניסה לבית האופרה המלכותי נשמתי לרווחה. אני בבית.

הורדתי את הג׳קט שלי בסטודיו ושמעתי קולות חזקים של דפיקות מהצד השני של הדלת.

כשהצצתי מהחלון, ראיתי שחתיכות מהתפאורה פורקו ונסחבו אל מחוץ לאודיטוריום. האנשים שסחבו אותם נאנחו בכעס תחת המתכות הכבדות וליאם עמד לצידם.

פתחתי את הדלת והכנסתי את ראשי. ״מה קרה לתפאורה?״

הוא קימט את מצחו, מחבק את המחברת שלו. ״כלום.״

״אז למה לעזאזל אתה מפרק אותה?״

״אני לא. זה הארי.״

נעמדתי לצידו, מסתכל על השעון שלי. ״חזרנו מהחופשה לפני פחות משעה והוא כבר נובח פקודות?״

ליאם נשען כנגד הקיר. זה נראה כאילו הוא עומד לקרוס. ״הארי לא יצא לחופשה. מסתבר, שהוא פשוט לא מאמין בהן. הייתי צריך לוותר על החופש שלי ולהשאר כאן כדי לוודא שהוא לא שורף את המקום.״

בדיוק אז מוריס נכנס, סוחב את הפודל הקטן שלו בידו. ״המפלצת הזאת מסרבת לקבל את הכוריאוגרפיה שלי!״ מוריס אמר. הכלב שלו קפץ בידיו, נבהל מהמצוקה של בעליו. ידעתי שזה לא טוב אם הוא הביא את הכלב שלו לחיזוק. הוא הביא את ביז׳ו רק בימים הכי קשים.

שמתי את ידיי על מותניי. ״חשבתי שנתת לו לשנות את הסולו שלו?״

״נכון!״ מוריס צווח. ״עכשיו הוא רוצה לשנות את הסולו של ג׳יג׳י ואת הפה דה קוטרה במערכה השנייה!״

״זה פשוט לא נגמר,״ ליאם נאנח, מעסה את רקותיו. ״אתה נותן לו אצבע והוא לוקח את כל היד.״