רגשות לא בוחרים

פרק 23

היילי

אלוהים, אלוהים, אלוהים, אלוהים.
כמעט התנשקנו, כמעט נישקתי אותו. לעזאזל, פאק, ועוד פעם לעזאזל.
אני ביקשתי ממנו שנהיה ידידים ללא כל רגש רומנטי בינינו, כדי לא לחזור על טעויות העבר. אז עכשיו כמעט נישקתי אותו? אוי, אלוהים.
אני חייבת להתאפס ומהר.
המשכתי לאפות את עוגת השוקולד והשתדלתי שלא לאבד ריכוז ולהרוס אותה בטעות. מתיאו עדיין דיבר עם קיארה, לכן כרגע זאת רק אני.
אני שמחה שהוא הלך, כיוון שהוא היה צריך לדבר עם אחותו. חות מזה, כל מה שעשה היה רק להרוס לי, וגם אני לא יכולה להסתכל עליו מבלי לחשוב על הנשיקה שכמעט חלקנו.
הכנסתי את העוגה לתנור, ובזמן הזה התחלתי להכין את ציפוי השוקולד לעוגה. לאחר מספר דקות, מתיאו נכנס למטבח והתיישב על כיסא הבר בסמוך לאי.
"דיברתם?" שאלתי אותו והתיישבתי לידו. הוא הנהן והכניס לפיו קוביית שוקולד מהחפיסה שהייתה פתוחה על האי. "כן, סידרנו בינינו את הדברים." הוא השיב בחיוך.
שמחתי שהוא וקיארה דיברו על מה שהיה. הוא סיפר לי כמה כל הסיטואציה הפריע לו, במיוחד אחרי חודש בו קיארה נעלמה אצל כריס.
תמיד דיברנו והיא עדכנה אותי בכל הפרטים, ולא התערבתי ביניהם. נתתי להם לפתור את הבעיה, גם אם ממש רציתי שהיא תחזור ותקשיב למה שיש למתיאו לומר.
לא רציתי לקחת צד, כי שניהם צודקים בדיוק כמו ששניהם טועים. זאת החברה הכי טובה שלי, וזה הידיד שלי. הקשבתי למה שיש להם לומר, נתתי עצות, אבל לא התערבתי מעבר.
אני שמחה שהריב הזה נגמר.
"מה לגבי כריס?" שאלתי את מתיאו שמשך בכתפיו. "אני אצטרך לדבר איתו, אני שונא שאנחנו לא מדברים. גם אם הוא בן זונה מניאק שיוצא עם אחותי, הוא עדיין החבר הכי טוב שלי." הוא השיב באנחה.
"יופי, אני שמחה." השבתי ונעמדתי על רגליי שוב. חזרתי אל הציפוי שהשארתי, כדי להמשיך להכין אותו. חיכיתי שהשוקולד ימס לגמרי.

"זה מוכן?" קולו של מתיאו מאחורי גבי גרם לי לקפוץ בבהלה. קפצתי לאחור ולכן גבי נתקע בגופו. בזריזות ידיו תפסו בזרועותיי. "נבהלת?" שאל מאחורי.
דחפתי לו מרפק בצלעות בתגובה לבהלה שחשתי. "פאק, בטח שנבהלתי," אמרתי בכעס. "אל תתגנב מאחוריי ככה." אלוהים, כמעט חטפתי התקף לב.
הוא התכווץ מהמכה והתחיל לצחוק. "אז זה מוכן?" שאל והטה את ראשו לעבר השוקולד הנמס. "כמעט." השבתי והמשכתי להכין. מתיאו הניח את ראשו על כתפי וצפה בי עובדת. "אתה מפריע." צחקקתי וניסיתי להתנער ממנו.
ניסיתי לשדר עסקים כרגיל, אך הריח הטוב שבקע ממנו, העובדה שהוא צמוד אליי מאחור, גרמו לליבי לדפוק בחוזקה. פחדתי שמתיאו עלול לשמוע את דפיקות ליבי המואצות. לבסוף הוא התרחק ממני וגרם לגל קור להיכנס בינינו.
הוא חזר להתיישב על כיסא הבר בדיוק כשהתנור צפצף. הוצאתי את העוגה והנחתי אותה על משטח מעץ מעל השיש. לקחתי את הציפוי המוכן ושפכתי אותו על העוגה.
השארתי את העוגה על השיש להתקרר. "סיימתי." הודעתי למתיאו מיד לאחר מכן. עכשיו אני רק צריכה לקחת אותה הביתה, ומחר בבוקר לקשט אותה לפני בית הספר של דן וג'יין.
מתיאו התקרב אל העוגה בעיניים רעבות. "נראה טוב." הוא אמר ומיהרתי להרחיק אותו, לפני שיאכל את כל העוגה. הוצאתי אותו מהמטבח בכוח אל הסלון של הבית שלהם.