רגשות לא בוחרים

פרק 26

היילי

קול רועם גרם לי לפקוח את עיניי בבהלה. מתיאו זז והתעורר גם כן, כשעיניו נפערות באימה. שכבתי על המיטה צמודה אליו, כך שפניי קבורות בחזה שלו.
לא ראיתי את מה שמתיאו ראה, אך יכולתי להבין זאת לבד. הריח של אבי הגיח עד אליי. "אני נשבע לך שאני אהרוג אותך!" הוא צעק, גורם למתיאו לנתר מהמיטה ולברוח.
אלוהים. לקח לי רגע להבין איפה אני ומה קרה. התיישבתי על המיטה ומתחתי את גופי. אירועי אמש חזרו אליי, גורמים לחיוך ענק להתפשט על פניי.
מתיאו ואני התנשקנו, פאקינג התנשקנו. וזה הגיע משני הצדדים, לא רק ממני. הוא נישק אותי בחזרה, הוא גם רצה את זה בדיוק כמוני.
הוא הבטיח שלא יעזוב אותי, שהוא ישאר איתי. פאק, אני יכולה לקפוץ מרוב התרגשות. אבל אז נחתה עליי ההבנה של למה בכלל התנשקנו.
עברתי הטרדה מינית. במהירות החיוך ירד מפניי, אך ניסיתי להדחיק את זה עמוק בתוכי. מתיאו לצידי, אני מרגישה שאני יכולה להתגבר על זה.
אני מקווה.

ירדתי מהמיטה בזריזות וניגשתי אל השירותים כדי לשטוף פנים ולצחצח שיניים. ליילה תמיד שומרת קופסאות של מברשות שיניים מתחת לכיור, למקרה ומישהו מאיתנו שכח להביא מהבית.
אז פתחתי את אחת הקופסאות, הוצאתי משם מרשת שיניים חדשה והתחלתי לצחצח איתה. לאחר שסיימתי, ירדתי למטה כדי לוודא שמתיאו עוד חי ונושם.
איך שירדתי, הבחנתי באבי ומתיאו רצים מסביב לספה כמו חתול ועכבר. גיחכתי למראה הזה, ונעמדתי לצד קיארה שהביטה בהם בחוסר אמונה.
"איך את?" היא שאלה אותי וכיווצה את גבותיה, בוחנת אותי בעיניה. החיוך לא ירד מפניי מסתבר. "הרבה יותר טוב." השבתי בכנות.
קיארה העבירה את מבטה ממני אל מתיאו, מחזירה אותו אליי מיד לאחר מכן. "אז מה קרה ביניכם?" שאלה בלחישה. בדקתי שאבי שקוע בלרדוף אחר מתיאו ולא שם לב אליי.
הנחתי את האצבע על שפתיי וטפחתי קלות עליהן. עיניה נפערו בתדהמה, כשהיא מתחילה לקפץ מאושר. "אני לא מאמינה!" היא החניקה צעקה כדי שאבי לא ישמע.
נשכתי את שפתי במבוכה וחזרתי להסתכל על אבי. "אבא, תעזוב אותו." ביקשתי. מתיאו החזיר לי מבט מודה.
אבי נעצר במקומו, כשהוא מתקרב אליי. "בואי איתי." הוא דרש ומשך את ידי אל עבר אחד החדרים בקומה התחתונה. הוא סגר את הדלת ונשען עליה, כשהוא משלב את ידיו על חזהו.
הוא בחן אותי בעיניו הירוקות, ואז התחיל לדבר. "מה איתך?" הוא שאל בדאגה. "אני בסדר." לא רציתי שאבי יתחיל לדאוג לי יותר מדי.
הוא כיווץ את עיניו ושינה נושא. "קרה משהו ביניכם נכון?" הוא שאל באנחה בזמן שהתיישבתי על אחד הכיסאות.
הנהנתי בביישנות ואבי התקדם אליי. הוא התיישב על כיסא נוסף לידי. "היילי, את יודעת שאני מת עליו, אבל אני לא רוצה שתיפגעי ממנו שוב." הוסיף.
חייכתי אליו חיוך שנועד להרגיע. "הוא מרגיש אליי את אותו הדבר, אני בטוחה בזה." הגבתי. הוא הבטיח הרי שלא ילך, לכן אני בוחרת להאמין.
אבי נאנח ושפשף את רקתו. "היילי," הוא אמר באנחה. "אבא, הוא נישק אותי בחזרה." הגבתי במהירות לפני שיגיד משהו אחר, אך זה גרם לו לפעור את עיניו בפליאה.
שיט. "הוא נישק אותך?" אבי שאל ופתח כפתור בחולצתו. הוא כמעט התפוצץ. החנקתי את צחוקי והנהנתי. "רק נישק." הדגשתי שזאת הייתה רק נשיקה.
אני לא באמת יכולה להסתיר דבר מאבי.
הוא הנהן בהבנה ומשך אותי אליו לחיבוק. "את שוב קורנת היילי, אני שמח בשבילך." אמר ונשענתי אל כתפו בעודי מחייכת ללא שליטה.
התנתקנו מהחיבוק ואבי נישק את מצחי. "את עדיין מתפטרת. אני לא רוצה שתמשיכי לעבוד שם, תגידי למתיאו שיתפטר איתך גם." הוא דרש יותר משביקש.
הנהנתי בהבנה, אך עדיין הייתי צריכה לחשוב על זה.