כנועה בשבילו

8-קול

אני מרגיש שהיא רועדת על הירך שלי, גם לי כל העניין הזה חדש, אבל דימיינתי את זה כלכך הרבה זמן, ופאק, לא חשבתי שזה ירגיש כלכך טוב.

זה נגמר. גם היא נכנעה לי. מאז שהכרתי אותה היא כל הזמן התנגדה לי. ועכשיו. היא סוף סוף עושה כל מה שאני רוצה, ואני מתכוון להנות מזה ככל שאפשר.

״תגידי.. אלה?״ אני לוחש לה באוזן בטון חלש ורגוע, יודע מה אני הולך להגיד לה וכמה כיף יהיה לי. ״כן.. אדוני?״ היא רועדת ועונה בקול שבור, לא הצלחתי לעבוד עליה שהכל בסדר. ״מקודם...״ אני ממשיך באותו טון ״ראיתי שאכלת את התפוח שהיה בארוחה..״ אני אומר ומזיז את שיערה לאחור ותוך כדי אוסף אותו בצורת קוקו גבוה כשהיד שלי היא הגומיה, כשהשיער לא מסתיר יותר את הפנים שלה, אני רואה את הפחד בעיניה, היא הבינה.

״בדקתי בפלאפון שלי..״ אני ממשיך להתעסק לה בשיער והפעם טיפה יותר חזק ״לא ראיתי ששלחת שום הודעת רשות.״ אני אומר ומושך את שיערה לאחור. בגלל שהיא יושבת על הצד ולא בין שתי הרגלים שלי היא עפה אחורה מהמשיכה החזקה ועכשיו אני לגמרי יכול לראות אותה. כשהיא מתחת לשולחן ואף אחד לא יכול לראות מכ קורה שם. חוץ מריי שהראש שלה מגיע כמעט לירך שלו. אבל הוא מנסה להתעלם מזה.

״את זוכרת שזה היה חלק בחוזה שלנו?״ אני אומר כשהיא מסתכלת לתוך עיניי, עינייה משדרות פחד, וכאב מהמשיכה בשיער, ונשבע שזה מרגיש כל כך טוב.

״כ-כן אדוני... א-אני שכח..שכחתי אני מ-מ-מצטערת״ היא אומרת ומגמגמת תוך כדי. ״זה בסדר.״ אני אומר ומושך אותה שוב לישיבה על הירך שלי. אני שומע אותה לוקחת נשימה ואז אני מוסיף. ״העונש לא יהיה כלכך נורא״ אני מדגיש את המילה כל כך כדי להכניס בה פחד, וזה עובד. פאק.

אני מסובב אותה כך שהרגליים שלה יהיו פסוקות בכל צד של רגליי והפנים שלה כלפיי. אני מסתכל למטה ורואה את רגלייה החשופות והחצאית הקצרה שעלתה לך בגלל התנוחה הזאת. זה לא מוצא חן בעיניי. גם כשהיא עומדת. וזה נותן לי רעיון. ״חוק חדש, כל פעם שאת יוצאת, לא משנה לאן, לבית ספר, אליי,לחברות, מה שזה לא יהיה, את תצלמי לי לפניי מה את לובשת מכל הזוויות שיש, ואם אני אאשר תוכלי לצאת ככה, מובן?״ אני שואל והיא מהנהנת. ״מילים״ אני פוקד. ״כן אדוני״ היא אומרת ומסתכלת ללמטה ואני מנשק את המצח שלה ואומר ״כמו שצריך.. ילדה טובה שלי..״ והיא מחייכת חיוך קטן, כאילו אהבה את הכינוי שנתתי לה עכשיו. אני מעביר את עיניי לאורך כל פניה ומרים את פרצופה המושפל מהסנטר עם האצבע שלי. ״השפתיים שלך כלכך יפות... חבל שאת לא נותנת לי לנשק אותם..״ אני אומר תוך כדי שאני מעביר את האצבע שלי על שפתיה.. היא בתגובה סוגרת את פיה ״תפתחי טיפה..״ אני אומר לגמרי מחורמן והיא בתגובה פותחת את הפה שלה מעט, מעט אבל מספיק. אני מכניס את האצבע שלי עמוק לתוך פיה ומפתיע אותה.

״תסגרי..״ אני ממשיך לפקוד עליה אבל קולי נשמע צרוד. היא סוגרת את פיה סביב האצבע שלי ואני מוציא את האצבע כמעט עד הסוף באיטיות ומחזיר חזרה מהר וחזק. אני מסתכל עליה מעבירה את המבט שלה מפניי לאצבע שלי שממשיכה לצאת ולהיכנס לפיה. ״יום אחד.. זה יהיה הזין שלי במקום האצבע שלי..״ אני אומר והיא פותחת את עינייה בחוזקה, מפוחדת, וכמו ההורסת שמחות שהיא, כל החרמנות שלי דועכת בשנייה ואני מוציא את האצבע שלי מהפה שלה.

״וזה יקרה כשתפסיקי לפחד כשאני מתחיל לדבר על זה.״

אני מרים אותה ממני קם גם אני ומתחיל ללכת. ״ע-עשיתי משהו לא בסדר?״ אני שומע אותה אומרת כשהיא הולכת אחריי ״-אדוני..״ היא משלימה את עצמה כי שכחה. אני מפסיק ללכת ״לא,את מצויינת. ממש הילדה הטובה שלי.״ אני מחייך אליה ומשחק בקצוות שיערה שהתחלתי מאוד לאהוב.

אני מתכופף לאוזנה ומוסיף ״תבואי לחדר מחשבים בהפסקה השנייה, נסיים עם העונש שלך..״ אני מתרומם, מנשק אותה במצח ומתקדם לכיתה בידיעה שהיא מאחוריי ותוהה מה הולך לקרות לה.

—————-

ראיתי שהגענו למטרה לפני הזמן שציפיתי לו... אז הבטחה זו הבטחה ואני משחררת לכם עוד פרק, תעדכנו מה אהבתם מה פחות אהבתם זה ממש חשוב לי ואני קוראת הכללל.

מטרה לפרק הבא: (אני מעלה בהרבה כי אני סומכת עליכם!)
15 הצבעות ו10 תגובות!!