כנועה בשבילו

12-אלה

הוא התקין לי מצלמות בסלון במטבח ובכניסה. פאק זה כלכך מעצבן אותי אבל אני לא יכולה לעשות עם זה כלום, אני לא רוצה לעצבן אותו. אני צריכה את הכסף.

יותר נכון, אני חייבת את הכסף.

״את מתכוונת להסביר לי מה קרה אתמול בהפסקה?״ סיוון שואלת אותי, אני נזכרת ששכחתי לספר לה.

״וואי, ברח לי מהראש שאת אפילו לא יודעת״ אני אומרת ומשפשפת את המצח שלי.

״לא יודעת מה?!״ היא צועקת עליי ״הסכמתי לו.״ אני אני אומרת לה בפשטות. ״למי הסכמת?״ היא שואלת יותר בלחש ועוצרת במקומה כשאנחנו בדרך לקפיטריה.

״לקול, להצעה שלו, הוא משלם לי ואני השפחה שלו מעכשיו.״ אני אומרת ואיכשהו זה נהיה פתאום יותר אמיתי כשאני אומרת את זה בקול, כאילו עד עכשיו לא הבנתי את זה ״למה עשית את זה?״ אני רואה דמעות נוצרות בתוך עינייה ואני כמעט דומעת גם. היא מבינה טוב מאוד מה הקשר שלי ושל קול ואיך הוא אוהב להתעלל בי, עכשיו כשזה בערך בהסכמה, הוא יכול לעשות דברים יותר נוראיים, כמו שהוא עשה לי אתמול. והוא אמר שאתמול זה היה יחסית עדין...

היא מחבקת אותי בחוזקה ושואלת שוב למה עשיתי את זה. ״הייתי חייבת את הכסף..״ אני אומרת ומרגישה את הדמעות יוצאות ממני ״פיטרו אותי מהעבודות שלי, אין לי מספיק כסף להאכיל את האחים שלי!״ אני אומרת ומתנתקת מהחיבוק ״היית לוקחת ממני-״ היא מתחילה להגיד ואני קוטעת אותה ״אין שום סיכוי שאני אקח ממך כסף. זה יותר מידי ממה שאת יכולה להרשות לעצמך וזה לא יקרה בחיים, בלי קשר לשום דבר״ אני מבהירה לה

״אבל-״ ״אין אבל! אני לא לוקחת ממך כסף!״ אני קוטעת אותה שוב והיא נהיית עצובה, אני יודעת שהיא מנסה רק לעזור אבל איזו מין חברה אני אהיה אם אני אתן לחברה היחידה שלי לממן אותי ואת האחים שלי?

״טוב את רוצה לפחות לשמוע על כל מה שקרה מאז שהסכמתי?״ אני מציעה בתור נחמה ומלטפת לה את הזרוע והיא מהנהנת, אנחנו נשענות על איזה קיר במסדרון ואני מספרת לה על כל מה שקרה.

״אני עדיין לא מאמינה שהוא הפליק לך!״ היא אומרת כשאני מסיימת לספר לה הכל ואני צוחקת צחוק עצוב ״כן.... והקטע הוא שלא רק הוא התחרמן מזה! גם אני!״ אני אומרת והיא מסתכלת עליי מופתעת ״די! סוטה קטנה שכמותך!״ היא צוחקת איתי ואני דוחפת לה את הכתף בתגובה.

הטלפון שלי מזמזם ואני מוציאה אותו

קול: איפה את? בואי לקפיטריה.
אני: אני באה עכשיו, דיברתי עם סיוון..
קול: אני מחכה לך כאן. תבואי ישירות לשולחן שלי

״טוב, אם כבר מדברים...״ אני מתחילה להגיד ״הגיע הזמן שתכירי את השולחן החדש שלך בקפיטריה!״ אני אומרת והיא מסתכלת עליי בבלבול, אני מתחילה ללכת לכיוון הקפיטריה.