אני מתקשה לפקוח את העיניים מרוב העייפות כשאני מרגישה גוף מצמיד אותי אליו ומחבק אותי.
אני נזכרת מה קרה אתמול ולא יכולה לעצור את החיוך שלי, אני מסתכלת על השעון שעל השידה שלי ורואה שזה הזמן להעיר את האחים שלי.
כשאני מנסה להתרומם אני מרגישה את קול מצמיד אותי אליו עוד יותר מתוך שינה. אני מזיזה בעדינות את הידיים שלו ממני והוא נשאר ישן, לא שם לב לכלום.
אני יוצאת מהחדר ונכנסת לחדר של ליה, אני מתכופפת למיטה שלה ויושבת בישיבת צפרדע, ״ליה, קומי מאמי, בוקר עכשיו״ אני אומרת ומנשקת את הלחי שלה. ״עוד קצתתת״ היא נאנחת ומסתובבת לצד השני. ״תפקחי עיניים״ אני אומרת לה והיא מנסה לפקוח אבל הן נעצמות לה. ״אם את מבטיחה לי שאת תקומי אני אתן לך עוד חמש דקות״ אני אומרת והיא מהנהנת כהבטחה.
אני עוברת לחדר של שי, אני מתכופפת גם למיטה שלו ומנשקת אותו בלחי, הוא מתעורר בשנייה ומחייך אליי, מאז שאמרתי לו שיש לי עבודה חדשה, הוא זורח. אנחנו ביחסים יותר טובים והוא כבר לא כל הזמן כועס.
״בוקר טוב שייצ׳ו״ אני משתמשת בשם החיבה שהדבקתי לו מאז שהיינו קטנים ״בוקר טוב לוּלה״ הוא מחזיר לי עם הכינוי שלי ואני מחייכת אליו ומנשקת אותו בלחי שוב. ״הגיע הזמן להתעורר.מה אתה רוצה לאכול היום?״
״חביתה?״ הוא שואל ואני מהנהנת ויוצאת מהחדר שלו לכיוון המטבח. בנתיים לא מעירה את קול ומקווה שלא יתעורר לבד. אני רוצה שהם ילכו קודם.
אני מכינה לשי את החביתה בתוך פיתה ותוך כדי חותכת לו ירקות בצד. אני מכינה לליה פיתה עם ממרח השוקולד האהוב עלייה וחותכת גם לה ירקות. כשאני מסיימת להכין להם את ארוחת הבוקר אני מתחילה להכין להם פסטה לצהריים, כשפתאום אני שומעת צעקה ״דיייי!״ ליה צועקת ואני ממהרת לכיוון הצעקה.
״תוריד אותיייי״ היא צורחת תוך כדי צחוק לשי שמרים אותה על הידיים שלו ומאיים להכניס אותה לאמבטיה המלאה במים. אני מתמלאה בהקלה עד שפתאום רעש של דלת נפתחת נשמע במסדרון. שיט.
קול יוצא מהחדר עם מכנסיים ובלי חולצה, אני מסתכלת על שי שמסתכל על קול בהלם ומוריד לאט את ליה שלא שמה לב עדיין לקול. כשהיא קולטת אותו היא מתחילה לצרוח ולברוח לחדר שלה. אני מתחרטת על מה שאמרתי לה. לא הייתי צריכה לשקר לה.
״מה הוא עושה כאן?״ שי שואל אותי ומחזיק את הזרוע שלי בכוח ומכאיב לי. הוא כועס ואני מבינה אותו, אני כל כך חסרת אחריות. ״ה-הוא..״ אני מגמגמת שוב.
״אחותך לא סיפרה לך?״ קול שואל ואני מסתכלת עליו בפחד, מתחננת עם העיניים שלי שלא יספר כלום. ״לא סיפרה לי מה?״ שי שואל ואני ממשיכה להסתכל על קול במבט חסר אונים. ״יש בניכם משהו?״ הוא שואל ואני מעבירה את המבט שלי אליו. ״לא-״ אני מתחילה להגיד אבל קול קוטע אותי. ״אנחנו ביחד.״ הוא אומר לו ואני מחזירה את המבט אליו במבט מבולבל. אנחנו ביחד? אנחנו ממש לא ביחד. או שכן? מה אנחנו?
YOU ARE READING
כנועה בשבילו
Romanceהיא בחורה ענייה שזקוקה לכסף והוא בחור עשיר שזקוק לשליטה, אפשר יותר ברור מזה? *אלימות מילולית,פיזית,תכנים מיניים,אונס,התעללות
