פאק. על היום הראשון. איך יכלתי לשכוח מזה? אני כלכך שונאת אותו. שונאת את העובדה שהרגשתי את הזקפה שלו כשישבתי עליו. שונאת את העובדה שהוא משפיל אותי מול אנשים. שונאת את זה שאני לא יכולה לעשות שום דבר נגדו כי אני לא רוצה לסכן את האחים שלי. שונאת את זה שהתרגשתי מהכינוי המטופש שהצמיד לי רק כי אבא שלי היה קורא לי ככה.
אני שונאת את זה שאני לא מצליחה לשנוא אותו. אני רואה משהו שהם לא רואים. בעיניים שלו. כשהוא מתלהב לראות אותי מפחדת. אני יודעת שהוא לא רואה רק אותי. הוא מנסה להכאיב. לא דווקא לי. אבל הבעיה היא שאני לא יודעת למי. אני בטוחה שעבר עליו משהו. אבל בכל השיחות שלנו הוא הצליח להסתיר את
זה טוב מאוד.
לפני חצי שנה:
״יש מכות בחצר!״ מישהו הודיע בקפיטריה וכולם התחילו לרוץ לחצר. זו הפעם השנייה השבוע.
יצאתי לשם גם, מכינה את עצמי לעוד ניסיון לגרום לקול להירגע. חיפשתי עם העיניים איפה כל האנשים התאספו והלכתי לשם גם, הזזתי את האנשים ושמעתי קולות לוחשים ״הנה היא באה לעצור אותו״ ״דווקא כשכל הכיף התחיל״ ״היא תמיד הורסת את ההופעה״ ועוד דברים כאלה. כשהם רואים אותי במצבים כאלה הם רגילים כבר שאני הולכת להוציא את קול מהמצב שהוא נכנס אליו.
אני רואה אותו חונק את איית׳ן כשהוא שוכב על הרצפה והראש שלו נהיה אדום. הוא קולט אותי ואני רואה איך העיניים שלו מבינות שהוא ניצל. כולם הבינו את זה. ״קול...״ אני אומרת בקול רגוע ושמה יד על הגב שלו. זה לא עובד. ״קול.. זאת אני.. זאת אלה..״ אני אומרת ויורדת על הברכיים, אני מזיזה את ראשו כדי שיסתכל אליי ובשנייה שהעיניים שלו קולטות את העיניים שלי הוא משחרר את איית׳ן ויוצא מההתקף שהוא נכנס אליו כל פעם מחדש.
YOU ARE READING
כנועה בשבילו
Romanceהיא בחורה ענייה שזקוקה לכסף והוא בחור עשיר שזקוק לשליטה, אפשר יותר ברור מזה? *אלימות מילולית,פיזית,תכנים מיניים,אונס,התעללות
