my betting [1]

פרק 1

                                אוליביה

אני מגניבה עוד הצצה אל עבר שעון הקיר שמראה שהזמן כמעט ולא השתנה.
על הדוכן באולם ההרצאות, המרצה פרופסור סנדר מדברת במהירות מסחררת ואני נאנחת בעייפות.
"רק עוד שלושים וחמש דקות..."אני מלמלת ועוצמת את עיניי.
"תנסי להיראות פחות סובלת."מצחקקת קלואי לידי
אני מחייכת לעברה בעצבנות ושוקעת מעט בתוך הכיסא שלי.
כבר הפסקתי להתרכז בדבריה של סנדר,ברור לי שהיא אוהבת את המקצוע שלה יותר מדי.
ושלא נתחיל לדבר על המהירות שבה שפתיה זזות
אני מגלגלת את הגקט שלי לכדור נוח ומניחה על השולחן,אני טומנת את ראשי בו ועוצמת את עיניי.
קלואי מגלגלת את עיניה בייאוש וחוזרת להביט בשקיעות רבה בפרופסור סנדר.
אני אשלים את החומר,אני ממהרת להרגיע את מוחי
ומגניבה מבט נוסף אל עבר ליאו קול בפעם המיליון והאחת בארבעים וחמש דקות האחרונות.
ליאו קול הוא אגדה,הוא אומנם חדש כאן בקולג אבל כבר הספיק לגנוב המון תצומת לב כאן.
וכמובן שאני מתכחשת למשיכה שלי כלפיו,
כל הבנות מקרקרות סביבו כמעט באופן תמידי כך שאני נראת רק כמו זבוב קטן לעומת כמות הבנות שרוצות אותו ושלא לדבר על איך שאני נראת לעומתן כל אחת נראת כמו ברבי מפלסטיק.
אבל בכל זאת אין פשוט דרך לתאר את היופי המיוחד שלו,שיערו המבולגן והשטני שנראה רך כל כך כזה שאפשר יהיה לשחק איתו באצבעותיי שעות ועיניו החומות והנוצצות כל הזמן משבשות את חשיבתי מחדש.
הוא בדיוק חייך חיוך שיניים לבנות והסטתי את מבטי ממנו מיד.
יש משהו ממכר בחיוך שלו ואני מרגישה שאם אביט בחיוכו מספיק זמן אני הסתנוור.
קלואי תפסה אותי הפעם שהגנבתי מבט לעבר ליאו והרימה את גבתה בשעשוע.
"שוב הוא,"טון קולה מתגרה.
מיהרתי לבטל אותה,"מה לא." עניתי והרגשתי איך גופי בוער.
רק קלואי מצליחה לגרום לי להרגיש כזאת מובכת.
"בשיעור הבא התקיים בוחן קצר על הנושאים שלמדנו עד כה, לאלו מכם שמתכננים לא להקדיש זמן ללמידה אליו כדי שתדעו שהוא מהווה עשרים אחוז מהציון הסופי שלכם." מסיימת סנדר
וגורמת לי להסב את תצומת ליבי בפעם הראשונה אל עבר השיעור.
שאר הסטודנטים מוחים בדבריה והיא ממהרת להשתיק אותם.
"בפעם הבאה תדאגו ללמוד קצת לפני המבחן שלכם."היא אומרת בזעף.
כן המבחן האחרון בהחלט היה אסון מהלך על שניים כמעט כולם נכשלו בו,כולל אני.
אני בדרך כלל מצליחה לקבל ציונים טובים אבל אני והמקצוע הזה זה כמו שמן ומים פשוט לא מסתדרים.
גברת סנדר מקבצת את דפיה בערמה ומרימה אותם מהדוכן.
"המשך יום נעים."היא אומרת בקול קריר ועקביה נוקשים ברצפת הפרקט.
אחריה מתרוממים שאר הסטודנטים בקולי קולות.
"רוצה ללכת לשתות קפה?" שואלת קלואי שמארגנת את הספרים שלה בחזרה לתיק.
"הלוואי ויכולתי אבל יש לי להשלים את שיעורי הבית לשיעור הבא."אני אומרת בתסכול אני תמיד דוחה דברים ונזכרת בהם לקראת הדקה התשעים.
"אוקיי תודיעי לי אם תצטרכי עזרה."קלואי אומרת בחיוך ידיתותי ומרימה את תיק הצד שלה על כתפה.
"נתראה."היא מצייצת ואני מנופפת לה לשלום.
במקום לצאת להפסקה, אני מוציאה את מחברת מנהל ועסקים שלי ומתחילה לבצע את שיעורי הבית האחרונים.שמבטי מתרומם מעלה עיניי נתקלות בדמותו של ליאו שוב, עומד ליד דלת היציאה מהאולם מדבר עם חבריו לקבוצת הפוטבול.
שאני אמות.
אני לא אוהבת ספורטאים בדרך כלל אבל בדרך מוזרה אני מוצאת את ליאו מוצא חן בעיניי.מאוד.
בלי להרגיש אני חושבת שדי בהיתי בו,
כמו מטרידנית.
שהוא יצא מהאולם לבסוף הכרחתי את עצמי להתעשטת ולחזור להתמקד בשיעורים שלי.
זו סתם התדלקות מטופשת,
אפילו לא דיברתי איתו אז אני בטוחה שהוא לא מודע לקיומי בכלל.
"אוליב היי!" קולה הצווחני של אמיליה נשמע ברחבי האולם וגורר אנחת תסכול מפי.
אמיליה ואני מכירות הרבה זמן עוד מתקופת התיכון,
ומשהו אחד שלמדתי מזמן ההיכרות שלי איתה זה מתי שהיא ניגשת אלייך היא תמיד צריכה ממך משהו.
"היי אמיליה."אני משיבה באדישות מבלי לנתק את עיניי מהשרבוטים שאני כותבת במחברת.
"מה איתך?איך עובר היום שלך?"היא מתחילה שיחת חולין כאילו אנחנו החברות הכי טובות ואני מתאפקת שלא לגחך אל פרצופה.
"מה את צריכה אמיליה?"אני שואלת שאני מנתקת את עיניי ומביטה בעיניה החומות.
פרצופה כבר לא סמיילי חייכן,היא מסיטה את מבטה ממני ומחזירה אותו לאחר כמה שניות.
"למה את תמיד חושבת שאני צריכה משהו ממך?"היא שואלת בפגיעות ומשתהה כמה שניות אחדות לפני ששוב פותחת את פיה,
"רק רציתי לשאול אותך אם תוכלי להכניס אותי למגמה שאת נמצאת בה נו איך הולך השם שלה.."היא ממשיכה לומר ואני מגלגלת את עיניי
"מגמת דרמה."אני אומרת לבסוף,"כן זה."היא אומרת ומחייכת חיוך גדול ומאולץ
"אני אראה מה אוכל לעשות,"אני עונה רק כדי שהיא תרד ממני
היא צווחת בהתרגשות מחרישת אוזניים,"אייי תודה!" היא אומרת ואני צופה בגבה הולך ומתרחק.
שאמיליה כבר מתרחקת מעט,אני מדליקה את טלפון הנייד שלי ומבחינה בשעה.
יש לי עוד כמה דקות לפני שהשיעור הבא מתחיל.
אני מחליטה ללכת לקמפוס שנמצא ממול המבנה של הקולג שלנו אוליי אספיק להיפגש עם קלואי לפני השיעור המעיק הבא.