my betting [1]

פרק 9

                               נייתן

אני בוהה בגבה של אוליביה במשך שעה שלמה.היא וקלואי יושבות שורה מתחתינו באולם הרצאות.
דילן מדבר עם קלואי דרך התכתבויות בטלפון ואני משתעמם.
אני תולש דף מהמחברת הריקה למדי שלי ולוקח עט מרוקן מדיו שנמצא מעליה.
אוליביה אוונס, מה אני צריך לעשות בשביל שתגידי כן?
אני כותב על הדף ומקמט אותו לכדור בייסבול קטן.
אני זורק אותו על ראשה של אוליביה שמרגישה בזה ומסתובבת בזעם לאחור.
היא מביטה בי בעיניים נוקשות ואני מחייך חיוך די ממזרי.
הבחורה הזאת מעוררת את הילד הקטן שבי.
היא מתכוונת לזרוק את הנייר בחזרה אבל אני עוצר אותה,"קודם תקראי מה רשום בו." אני לוחש ואוליביה מגלגלת את עיניה אך היא עדיין פותחת את הכדור המקומט ומעיינת במה שרשמתי עבורה.
היא מרימה את העט השחור שנח על שולחנה וכותבת תשובה בחזרה.
היא מסתובבת בחזרה אליי וזורקת על פרצופי את הכדור.
בחיי לא חשבתי שנייר יכול להיות כל כך כואב אבל כל מה שהבחורה הזאת עושה כואב.
אני בטוח שעיוותי את פני בכאב.
היא מנסה לכבוש את צחוקה כדי שפרופסור סנדר לא תשמעה בה אבל מצליחה בקושי.
הצחוק שלה מדבק גם אותי ושנינו מגחכים.
אני מתעניין ופותח את הכדור המקומט וכמעט צוחק בייאוש ממה שאוליביה כתבה בו.
להמשיך להתפלל רוזק.
יש לה תשובה לכל דבר.אבל אני לא מתייאש ממנה.היא משחק קשה ואינטנסיבי אבל אני אנצח בסופו.
היא מחייכת בשבע רצון שמבחינה בייאוש שעל פני ומסתובבת בחזרה לשיעור.
אני מרים את טלפון הנייד שלי מהשולחן ומקיש על הצאט שלי עם אוליביה.
אני מתכופף מעט בכיסא שלי כדי שסנדר לא תבחין בי.
את קשה,לא נהנת בדייט שהיה לנו?
אני מקליד בזריזות ולוחץ על שלח.
אני רואה מלמעלה שאוליביה קראה את ההודעה אבל היא לא מגיבה בחזרה.
אני יודע שאת קראת את זה אוונס.
הדייט היה התערבות רוזק.לא עומד לקרות שוב.
אני עדיין לא מוותר.
אני מכבה את הטלפון לפני שאוליביה תשלח משהו מתחכם ומרגיז ומסיב את תצומת לבי אל עבר פרופסור סנדר.
שהשיעור מסתיים כל הסטדונטים מתרוממים ממקומם, אני ודילן גם קמים במהירות אבל נעצרים ליד דלת היציאה מהאולם,
דילן מחכה לקלואי.
אוליביה וקלואי מתקדמות לעברנו למרות שעל פרצופה של אוליביה זה נראה הדבר האחרון שהיית רוצה לעשות.
דילן כורך את זרועו סביב קלואי ושניהם מתקדמים להם ומתנתקים מהעולם.
אבל אני מנצל זאת.אוליביה מתקדמת במהירות מהיציאה ואני הולך אחריה,"אוליביה." אני קורא אבל היא מתעלמת ומגבירה את קצב ההליכה שלה.
מישהו חייב לומר לה שהרגליים שלה קצרות משלי,אני אוחז בידיה ומסובב אותה אליי.
"אוליביה," אני חוזר שוב.
"נייתן," היא משיבה באותו מטבע.
"קלואי באה אלינו לדירה היום לסרט רוצה להצטרף?" אני שואל בציפייה.
"לא." תשובה צפויה אבל לא בשבילי.
"למה לא?" אני שואל ומרים גבה.
"ככה לא." היא עונה ומשחררת את ידה משלי.
"יהיה אוכל טוב." אני הולך לצידה ומנסה לשכנע אותה.
"באוכל טוב אתה מתכוון לפיצה שהזמנת מפיצרייה." היא אמרה בהתרסה וצדקה.
"פיצה עם כל התוספות, זה לא קונה אותך?" אני שואל בהלם מוחלט והיא מצחקקת.גומות מופיעות על לחיה הורודות.
"תלוי איזה תוספות," היא אומרת בצחקוק.
"טוב עכשיו את מדברת לעניין," אני אומר ואוליביה מצחקקת.
"אקסטרה גבינה ופפרוני?" אני עכשיו מנסה לדבר אל הבטן שלה אבל זה לא נראה שזה קונה אותה.
"נע יותר בכיוון של פטריות." היא אומרת ואני חוטף הלם.
"זה דוחה." אני אומר מזועזע ואוליביה חובטת בי בעזרת כתפה,"איי זה הכי טוב שיש,אם אין פטריות אין אותי." זה דוחה אבל אם זה מביא את אוליביה לא אכפת לי.
"את עוד בסוף תמותי על פפרוני וגבינה." אני אומר את המובן מאליו ומבחין באוליביה מגלגלת עיניים.
"זה נגיד משהו שלא יקרה." היא מודיעה.
"נראה ונחיה." אני מציב כאן אתגר קשוח במיוחד בגלל שזה מול בחורה קשוחה במיוחד אבל זו ההבטחה שלי.
הבחורה הזאת תעוף על פפרוני וגבינה כי אם לא השם שלי הוא לא נייתן רוזק.

                            •••••••••••

"אנחנו לא עומדים לראות סרט אימה." מכריזה קלואי ונעמדת מול מסך הטלוויזיה הגדול.
"מה רע באימה בייב?" שואל דילן ומושך אותה בחזרה לספת הבד.
אנחנו יושבים ארבעתנו על הספה ומתלבטים באיזה סרט לבחור שיתאים לבחורות האלו.
"הכל רע באימה." קלואי משלבת את ידיה אל גופה בכעס.
"אני בעד אימה." אומרת אוליביה לצידי ולא ממש מפתיעה אותי, הבחורה אוהבת כל מה שמעורב בו אימה.
"את לא נחשבת." קובעת קלואי ושולחת לעברה מבט כועס.
"כולנו בעד אימה." אני מחליט ומקליק על סרט האימה הראשון שמופיע על המסך.
קלואי עוצמת את עיניה חזק מיד ששיר הפתיחה מתנגן וכולנו צוחקים עליה.
"באמת קלואי אפילו לא התחיל הסרט," רוטנת אוליביה.
ומיד כולנו משתתקים שמוזיקת מתח מתנגנת ברקע, "אני לא יכולה יותר." אומרת קלואי בצעקה בזמן שעל המסך מתרחש מרחץ דמים עם צרחות מקפיאות ובורחת אל עבר החדר של דילן.
דילן מצחקק והולך אחריה,השניים סוגרים את הדלת ומשם אולהים יודע מה קורה.
אני מביט בפרופיל של אוליביה,עיניה הירוקות והגדולות ממוקדות רק בסרט והיא אפילו לא מראה שום סימן לפחד ממנו.
אני מחליט לבדוק אם היא באמת לא מפחדת מסרטי אימה.
"בו!" אני צועק אל תוך אוזנה והיא קופצת בבהלה,"לעזעזל נייתן," היא מתנשפת בכבדות ואני צוחק." את חלשה." אני קובע בצחקוק והיא שולחת לעברי אצבע משולשת.
"לא פחדתי,נבהלתי יש הבדל." היא משלבת את ידיה אל גופה הדקיק ומביטה בעיניי.
היא יושבת קרוב אליי, הריח המתוק שלה אופף את כולי ובהחלט מסמם אותי.
אני מכור אליה.
ופתאום מתחשק לי רק לטרוף את שפתיה התפוחות והורודות ולטעום את הטעם המתוק שלה אליי.
היא מסתכלת על שפתיי באותו אופן שבו אני על שלה.
רעבים אחד לשני אבל מתכחשים לכך.
"אתה עומד לנשק אותי?" היא שואלת עיניה נוצצות,ושפתיה מזמינות כל כך.
"רק אם את רוצה," קולי צרוד ומוחי כבר לא חושב בהיגיון.
בחיים לא רציתי נשיקה עם בחורה כמו שאני רוצה עכשיו.
בחיים לנשיקה לא הייתה משמעות כזאת בשבילי.
במקום לענות לי תשובה מתוחכמת נוספת היא מצמצמת את המרחק בינינו ומחברת בין שפתינו.
אני מעמיק את הנשיקה המהוססת שלה,רעב לעוד,רעב ליותר.
לשוני חודרת אל בין שפתיה המתוקות והיא מפסקת אותם עבורי.
לעזעזל,זה מסוג הטעמים שבחיים לא ימאס לי לטעום.
אוליביה כורכת את זרעותיה סביב צווארי,מושכת אותי קרוב יותר,קרוב אליה.
החבר במכנסיים שלי לא מאחר להתעורר לחיים ולוחץ חזק בגינס שלי.
הוא מאיים עליי שהוא עומד לקרוע את הרוכסן עוד שנייה.
אני חרמן רק מנשיקה אחת איתה.
היא מתיישבת מעליי ומבחינה בבליטה הלא קטנה בגינס שלי.
"אתה ממש נואש אה?" היא מקניטה בשעשוע.
היא לא יודעת אפילו כמה.
ליפסתי את שיערה באצבעותיי ,"את רואה מה את עושה לי ולו? זה פשע." היא מגחכת ומחברת שוב בין שפתינו.
גופה מתחכך בשלי וכל מגע קטן ממנה חונק אותי ואת הזין שלי.
"טוב שכנעתי את קלואי ואנחנו רואים את הסרט." דלת החדר של דילן נפתחת ואני ואוליביה ממהרים להתנתק אחד מהשני.
אני מסדר את הבליטה שבגינס שלי ואוליביה מניפה את שיערה שהתבלגן מאחיזתי בו לאחור.
"איך שכנעת אותה?" שואלת אוליביה בתהייה ודילן קורץ לעברה,"יש לי את הדרכים שלי."
אני מגלגל את עיניי בזמן שדילן מתיישב לצידי בספה ושניהם מתמקמים אחד ליד השני.
"מה פיספסנו?" שואל דילן בזמן שמקרב אל גופו את קערת הפוקפורן שהכנו ולוקח חופן פוקפורן בידו.
כולנו פיספסנו את הסרט אבל עכשיו אני יותר כועס על מה שפיספתי עם אוליביה.
הזין שלי לא עומד להירגע בזמן הקרוב.
במיוחד לא שהיא קרובה אליי כל כך.
ולעזעזל אפילו הנשיקה לא עזרה לי,היא רק החמירה את המצב.