my betting [1]

פרק 41

אוליביה

"אתן מריחות את זה?" אלה מניפה את ידיה לצדדים ואני צוחקת.
"אלכוהול," היא נאנחת וצחוקי גובר.
אנחנו נכנסות אל תוך בית הקרקע של אליוט,כמו כל ערב של סיום משחק חוגגים אצל אליוט.
תוצאות המשחק הם באמת סיבה טובה לחגוג,הקבוצה ניצחה 3:1 זה היה ניצחוו מוחץ וחד שלהם.
הם היו בלתי ניתנים לעצירה היום במשחק.
שאנחנו עוברות דרך החלון הגדול והפתוח עיניי מרצדות לכל עבר בחיפוש אחר נייתן.
זה טיפשי מצידי.
הוא חבר של אליוט ויותר מזה הוא בנבחרת.
הוא בטוח יופיע כאן.
אבל עדיין בתוך תוכי אני מייחלת שלא.
אני לא רוצה לראות אותו כאן.
למרבה הצער,הוא כאן.
עומד זחוח לצד קבוצת שחקני פוטבול נוספים ובידו כוס אדומה ואטומה עם אלכוהול או קולה או שניהם יחד.
כאילו הרגיש שבהיתי בו,מבטו הצתלב בשלי לרגע אבל רק לשבריר שנייה,אז הוא פשוט הסיט את מבטו במהירות ואטם את פניו כדי לא להביע שום רגש נוסף.
כמו שהוא תמיד עושה שהוא מבחין בי.
הוא לא מוכן להסתכל בעיניי,גם אני לא מצליחה להסתכל עליו מבלי שגלים של בחילה תוקפים אותי.
שיתפתי את נייתן בהכל.
ושאני אומרת הכל אני מתכוונת להכל.
חלקנו הרבה רגעים כשהיו משהו בשבילי,אבל כנראה לא בשבילו.
קלואי לוחצת קלות על זרועי ואחוזת בה,גורמת לי לצאת מהמחשבות שאליהן נכנסתי.
"דיאנה תבוא גם?" שואלת קלואי ואני פונה להביט בה לצידי.
"כן אוליי,היא אמרה שהיא תבוא," אני ממלמלת.
"איפה אלה?" אני שואלת שאני לא מבחינה בה לידינו,היא נעלמה.
"שם." מצביעה קלואי ודמותה הבלונדינית של אלה נגלת לפניי,ישובה לצד הבר עם אלכוהול.
"ברור," אני מצחקקת שאני מבחינה בה מנערת את הראש מהמשקה המר ומניפה את ידיה לאחור כאילו המשקה הזה הוא הדבר הטוב ביותר בחייה כרגע.
אני מחזירה את מבטי לקלואי שמחייכת אליי בחמימות.
"את לא רוצה ללכת לדילן?" אני מטה את ראשי הצידה כדי לבחון את הבעתה.
"לא התינוק המגודל יתמודד,אני עם החברה הכי טובה שלי היום." היא אומרת ואני מגחכת אבל גם קצת מרגישה לא נעים.
אני מונעת ממנה אושר.
זה לא בסדר מצידי," את יכולה ללכת קלואי," אני מאשרת לה והיא מנידה בראשה.
"לא ליב,הייתי חרא של חברה בשבילך,אני כאן עכשיו ואני נשארת כאן לתמיד." היא אומרת ברצינות.
אני מחייכת חיוך קטנטן ובדיוק אז עיניה של קלואי מנתרות לכיוון אחר וחיוך נמתך על הפניה.
"ליאו קול," היא אומרת ונישמתי נעצרת לרגע.
רעח הבושם הגברי שלו עוטף אותי מכל כיוון,הוא מאחורי.
"היי קלואי," הוא מגחך ואני מסדירה את נישמותיי.
אני מסתובבת לעברו,חיוכו ידידותי כמו תמיד,הוא לבוש בבגדי הנבחרת ונראה שמח בטירוף.
כנראה מהניצחון שלהם היום,זה ניצחון ראשון אחרי זמן ארוך של הפסדים בשבילם.
"היי אוליביה." הוא מחייך ואני משיבה לו בחיוך."היי קול,"
"נהנות מהמסיבה?" הוא שואל ורק עכשיו אני שמה לב שאני עומדת קרוב מדי לליאו,במרחק נגיעה ממנו.
אני הולכת מעט אחורה כדי ליצור מרחק ביננו ומהנהנת."כן היא אחלה."
"אליוט היה נפגע אם הוא היה כאן," אומר ליאו ואני מצחקקת.
שאני מביטה לצד אני כבר לא מבחינה בקלואי,היא ברחה הילדה המעצבנת הזאת.
"נע...כאילו שזה יזיז את הבלורית שלו," אני אומרת וליאו צוחק בקול.
"שום דבר לא יכול להזיז את הבלורית הזאת." צוחק ליאו וגם אני מצחקקת.
מבטי נודד אל עבר נייתן ושהוא נוחת עליו אני מבחינה כי נייתן צפה בנו כל הזמן הזה.
עיניו ננעצות בשלי והיצר הילדותי שלי נדלק פתאום.
הדחף להחזיר לנייתן,להוכיח לו ששום דבר לא יכול לשבור אותי.
אני מעיפה את מבטי אל עבר שפתיו של ליאו,המלאות והורודות.
לא.
אני לא אעשה את זה לליאו.
אני מרימה את עיניי מעלה והמבט של ליאו הופך למבואס.
"היי רוצה לשתות משהו?" אני מציעה כדי להתחמק מהסיטואציה המביכה הזאת וליאו מהנהן."בטח."
שנינו פוסעים אל עבר בר המשקאות ואני מתיישבת כל כיסא הבר הגבוה לצד אלה.
"היי בלונדה," אני אומרת ואלה מחליקה לעברי שוט של וויסקי.
"על חשבוני." היא אומרת בחיוך ענק ואני מצחקקת.
"היי בת דודה," אומר ליאו שהתיישב לצדי בכיסא האחר ואלה מטה את ראשה ומביטה בו."גם המטומטם כאן..." היא רוטנת בלחש וצחוקי מתגבר.
אני מרימה את השוט מהדלפק ולוגמת את כולו בזריזות.
אני מנערת ראשי שהמשקה המר צורב בגרוני ומחייכת.
"זה הדבר האמיתי," אומרת אלה לפרצוף החמוץ שלי." לא כמו הקולה עם האלכוהול," היא ממלמלת ואני וליאו צוחקים.
"היי ליאו," דין מגיח מאחורינו וטופח חזק על גבו של ליאו שרק הרגע לקח שלוק מהבירה שהזמין.
הוא משתעל וצוחק בו זמנית.
שאלה מבחינה בדין היא עוטה על עצמה פרצוף כועס ורציני.
"היי במבי,שד טסמני." הוא מברך אותנו בחיוך השחצן שלו לשלום עם הכינויים שהדביק לנו ולמרות שאני לא רוצה בכך התגעגעתי לכינוי הזה.
"מטומטם נוסף הגיע להרוס לי את הערב," היא מחייכת לעברו בהקנטה,מסתובבת על הכיסא בחזרה ומפנה את גבה אליו.
"נחמד לראות גם אותך שוב בלונדה," הוא אומר ואני מגחכת ומבחינה באלה מגלגלת את עיניה.
מאחורי דין הרחב אני מבחינה שוב בנייתן.
הוא בוהה לכיוון שלנו ואני מאבדת את השיחה בין דין לליאו.
"אוליב אני הולך,אחזור אחר כך." ליאו מתרומם מכיסא הבר הגבוה ונעמד לצד דין.
"אוקיי." אני משיבה בחיוך קטנטן וצופה בגבם של דין וליאו מתרחק ממנו.
"הוא דפוק." אלה ממלמלת ואני צוחקת ומסובבת את גופי על הכיסא.
"הוא דביל אבל דביל חמוד." אני אומרת ועכשיו תורה של אלה לצחוק.
"אז המצב שלך רע,את צריכה הרבה אלכוהול..." היא שולחת לעברי שוט נוסף של וויסקי ואני מצחקקת.
לא אתווכח איתה עכשיו.
אני לוגמת את השוט והברמן מוזג לנו עוד שני שוטים נוספים.
"אלה," אני רוטנת בציחקוק שהוא מושיטה לי עוד שוט של וויסקי.
"אני לא יכולה להשתכר אני נהגת טורנת היום שכחת?" אני אומרת ואלה מפעילה את פרצוף הכלבלב.
"את לא יכולה להשתכר רק מכמה שוטים..." היא אומרת ואני משתכנעת ולוקחת את הכוס מידה.