הפגמים שבך

אפילוג

ליאם
חודש אחר כך
״אני יכולה להוריד את כיסוי העיניים בבקשה?״ אמי שאלה אותי,
״עדיין לא הגענו, תחכי להפתעה שלך״ אני אוחז בידה ומוביל אותה בין השדרות ישירות לבחור שדיברתי איתו לפני כמה ימים, זאת אמורה להיות ההפתעה שהכנתי לה, בחודש האחרון היא מילאה אותי מכל כיוון, היא מילאה את הלב שלי כמו שלא חשבתי שאף אחד יצליח למלא מאז המוות של ונסה, עברנו לגור ביחד בדירה שלה ולא העברנו אפילו לילה אחד בנפרד מאז שחזרנו מטנסי, לבסוף אנחנו עומדים ממול ההפתעה שהבטחתי לה,
״למה עצרנו?״ היא שואלת
״הגענו״ אני שולח את ידי מאחורי ראשה ופותח במהירות את הקשר של כיסוי העיניים,
״מה.. מה זה?״ היא אומרת לי עם דמעות בעיניה
״אמי, את מילאת את הלב הריק שלי, אני מקווה שהצלחתי להשלים את חצי הלב שלך, אם את אומרת לי שכן, אנחנו נכנסים לשם עכשיו וממלאים את הלבבות שלנו, כי את הלב שלי את מילאת״ עינייה התמלאו בדמעות אחרי כל מילה שלי, היא קפצה עליי מיד בחיבוק ונישקה אותי בנואשות
״אתה מילאת את הלב שלי ליאם, אתה כולכך הוא הלב שלי״ היא ירדה ממני אחרי עוד כמה נשיקות נואשות ואחזה בידי, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים וחייכנו, חיוך אמיתי ומלא בשיניים, פסענו כמה צעדים קדימה ונכנסנו לתוך מכון הקעקועים, הגיע הזמן למלא את הלב שלנו, תרתי משמע