הפגמים שבך

פרק 20

אמיליה
אני מתעוררת בבוקר עם צוואר נוקשה, נרדמתי על הספה הלא נוחה וכל הצוואר שלי נתפס, אני נזכרת לאט לאט באירועי אתמול אבל אני מונעת מהדמעות לצאת, מעכשיו אני אהיה חזקה יותר, מעכשיו אני לא אשבר כמו בובה, מעכשיו אני אתחזק יותר ויותר מכל רגע, אני הולכת לצחצח שיניים ולשטוף פנים להוריד את כל סממני הבכי, אני מסתכלת במראה ורואה מישהי אחרת, את העיניים האדומות והנפיחות מסביבן אני יכולה לזהות כי ככה בערך הייתי נראת כל בוקר אחרי מה שקרה אבל עכשיו יש לי אש בעיניים, אני סיימתי לחטוף התקפי חרדה בגלל כל מגע קטן, אני רוצה לקום מהמקום שאני נמצאת בו, לקום מהקרשים האלה, חשבתי שליאם יכול לתת לי את גלגל ההצלה הזה אבל לא, אני היחידה שיכולה להציל את עצמי, אני הולכת לחדר ומתלבשת במהירות, בדרך החוצה אני לוקחת את התיק שהיה זרוק ליד רגלי המיטה ומבטי נודד באופן בלתי רצוני לכיוון המיטה שהייתה מבולגנת מהלילה הקודם שבו אני וליאם בילינו ביחד, הדמעות מתחילות לדגדג בעיניי ואפי מתחיל לשרוף, סימן שאני עומדת לבכות, אני לוקחת שאיפה ארוכה של אוויר ונרגעת כמעט במיידי, אני הולכת לכיוון המטבח עם התיק על כתפי ולוקחת בקבוק מים מהמקרר הקטן שלי ומתקדמת לכיוון היציאה מהבית, לוקחת בדרך את המפתחות ואת הטלפון שלי ומתקדמת לכיוון הדלת, ברגע שהדלת נפתחת משהו גדול וכבד כמעט ונופל על רגליי, ליאם נופל לתוך הדירה ושנייה אחר כך מתעורר מהשינה שנפלה עליו, יש שנייה שאנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים ואז אני מדלגת מעליו לכיוון היציאה, משהו בי כואב שנתתי לו לישון כל הלילה על הדלת שלי אבל הוא זה שכעס עליי כשלא עשיתי שום דבר רע והעליב אותי מאוד
״אמיליה אני יכול להסביר בבקשה?״ הוא שואל כשאני עומדת מולו מחכה שהוא יקום בשביל שאצליח לסגור את הדלת
״ליאם אתה פגעת בי, אני לא רוצה הסברים, הבנתי את הכול בעצמי״ עניתי לו בקול שנשמע הכי רגוע ואדיש למרות הסערה שהייתה בי מבפנים, שמחתי שזה יצא ככה
״אמי בבקשה אני מצטער״ הוא התרומם והעביר קצוות שיער מאחורי אוזני
״אתה יודע עליי הכול ליאם, את הדברים שבחיים לא סיפרתי לאף בן אדם אחר, וכשאני שואלת שאלה שקשורה לחיים שלך אתה משתנה בשניות״ אני אומרת משפילה את ראשי
״בחיים לא שנאתי אותך כמו שאני שונאת עכשיו״
״בחיים לא אהבתי אותך כמו שאני אוהב עכשיו״ הוא ענה לי באותו הטון
״ליאם אני צריכה זמן לעצמי, אני לא יכולה להמשיך ככה, אנחנו בסך הכול חברים״ אמרתי וראיתי את מבטו משתנה
״אחרי הלילה שעברנו ביחד את עדיין רוצה שנהיה ״רק חברים״?״ הוא אמר עושה מרכאות בידיים במילים רק חברים
״לפחות כרגע ליאם, אני לא רוצה איתך יותר עכשיו״
״איתי או עם גברים?״
״איתך״ אמרתי וראיתי את המבט השבור שלו ננעץ בעיניי
״אוקיי, אז חברים״ הוא אמר והושיט לי יד ללחיצה, לחצתי את ידו ושנינו התחלנו לצחוק ביחד, אני חושבת שיותר בריא לי עכשיו רק חברים, למרות שאני רוצה יותר ליאם לא מוכן להיפתח בפניי, וזה לא משהו שזוגיות יכולה להצליח איתו, אז אני אתן לו להתבשל
״אפשר להקפיץ אותך?״ הוא שואל
״כן בטח״
הנסיעה ברכב הייתה נעימה לשם שינוי, ליאם שכבר יודע מה הטעם שלי במוזיקה שם שירים של הזמרת נועה סיירוס ושון מנדס וכל פעם שאני שרה בקול הוא שר איתי ביחד, למרות שאני יודעת שזה לא הטעם שלו במוזיקה אבל הוא התרגל בגללי וזה מחמם לי את הלב.
נפרדנו בכניסה לבית הספר וליאם הלך לכיוון הכיתה שלו ואני לשלי, בדרך לכיתה שלי פגשתי את הבחורה המסכנה שעזרתי לה באותו היום והיא מייד נגשה אליי
״תודה רבה לך...״
״אמיליה אבל את יכולה לקרוא לי אמי״ אמרתי ושמתי לב שהיא אינה מתקרבת אליי ומסתכלת על הידיים שלי, כאילו מפחדת שאושיט לה את היד, המבט הזה מוכר עד כאב, אותו המבט שהיה לי בכל פעם שפגשתי מישהו חדש ופחדתי שהוא ירצה ללחוץ לי את היד או לקחת אותי לחיבוק ובגלל זה אני לא לוחצת עליה
״אני אנה״ היא אמרה
״איך את מרגישה?״ שאלתי אותה מכיוון שהיא עם פוטר עבה כנראה בגלל הקור אבל רואים סימני חניקה על הצוואר שלה,
״אני מרגישה יותר טוב, תודה רבה לך, אם לא היית שם אני לא יודעת איך זה היה נגמר״ היא אמרה לי וחייכה אליי
״מה את לומדת?״ שאלתי כשהתקדמנו ביחד במסדרון
״רפואה״
״איזה שנה?״
״ראשונה״
״אמי... תרצי אולי לאכול איתי משהו בין השיעורים בקפיטריה? אני מזמינה ,אני חייבת לך״
״הכול טוב אנה את לא חייבת לי ואני אשמח לשבת איתך לשתות משהו״ אמרתי יודעת שאני לא אשב היום עם הבנים, אני צריכה קצת ספייס
״אין בעיה נתראה אחרי השעה השנייה?״ היא שאלה
״בטח״ אמרתי והיא המשיכה במסדרון לכיוון כיתת הרפואה ואני פניתי ימינה לכיוון השיעור שלי, נכנסתי לכיתה וניק ישב מאחורי המקום שלי, אני אמורה להתנהג כרגיל או לא לדבר איתו? אני לא יודעת מה ליאם סיפר לו
״ילדונת המקום שלך מחכה לך״ הוא אמר לי כשנעמדתי לא יודעת אם לשבת במקום אחר, חייכתי אליו והתיישבתי במקום שלי
״שתדעי ילדונת שגם אם זה לא ילך בינך לבין ליאם אני מאוד מחבב אותך, את כמו אחות קטנה שבחיים לא התעללתי בה״ הוא אמר והתחלתי לצחוק ביחד איתו.