אוליביה, 21.12.23, 21:03
מכל המחשבות שרודפות אותי כשאני באמבולנס עם ניקולאס המעולף והמלא באלכוהול, אחת המחשבות הן שאני חייבת להודיע לאיתן על ניקולאס, הרי איתן דואג לו מאוד ואכפת לו ממנו.
אבל אין לי את המספר שלו אז אני שולחת במהירות הודעה ללוגן שיכתוב לי את המספר שלו.
לוגן: למה?
אוליביה: לניקולאס יש הרעלת אלכוהול, הוא בדרך לבית החולים. רציתי להודיע לחבר הכי טוב שלו.
הוא לא מוסיף במילים ושולח לי את המספר של איתן.
רק לאחר שאנחנו מגיעים אל בית החולים ומפנים אותו לשם במהירות ומורים לי לחכות בחוץ, אני מתקשרת לאיתן בידיים רועדות.
"מי זה?" אני שומעת את קולו.
"איתן, זו אוליביה, אני-"
"מאיפה יש לך את המספר שלי, פארקר? אה, בטח מלוגן. האמת שרציתי לשאול אותך אם ראית את ניק, אני פשוט לא מצליח לתפוס אותו בטלפון או בשום מקום."
נשמתי עמוק. "איתן, אה.. הוא איתי. ניקולאס איתי. יש לו הרעלת אלכוהול, ועכשיו שואבים לו את הקיבה."
"מה?"
"יש לו הרעלת אלכוהול, וע-"
"שמעתי, אוליביה," הוא אמר בעצבנות. "הכל באשמתי. זין!" שמעתי אותו צועק והרחקתי את הטלפון מהאוזן.
"זו לא באשמתך, איתן."
"זה כן, כי אני הייתי צריך להכריח אותו להפסיק. זה היה רק עניין של זמן עד שדבר כזה יקרה. אני כל כך דפוק, זה... פאק, אלוהים, האבא המזדיין שלו.. הבן זונה הזה היחיד שגורם לו לשתות כל כך הרבה.." שתקתי. לא ידעתי מה להגיד, אז פשוט נתתי לו לפרוק את העצבים שלו עד שהוא אמר שהוא יבוא לשם עכשיו וניתק את השיחה. לא ברור יותר על מי הוא כועס, על אבא של ניקולאס, על ניקולאס או על עצמו.
כעבור כמה זמן הרופא יוצא מהחדר שבו ניק שהה.
"ניקולאס יהיה בסדר, מיס פארקר, למרות שהוא היה מאוד קרוב ללא להיות, במלוא הכנות. הכבד שלו בקושי עמד בקצב השתייה שלו. בנוסף על כך, הוא סבל מהיפותרמיה חמורה כתוצאה מכמות האלכוהול שהוא לקח."
"הוא ער?" שאלתי.
"במהלך ניקוי הרעלים מהקיבה שלו ניקולאס התעורר והתחיל להקיא. נאלצנו לתת לו תרופות הרגעה ומשככי כאבים כי הוא טען שכל גופו כואב, אז בינתיים הוא מנומנם. הוא צפוי להתעורר בעוד מספר דקות."
"תודה רבה," הודיתי לו.
"ניקולאס בסדר? אוי, אלוהים, תודה לאל," גבר נעמד מולנו.
". אוי, אלוהים, כל כך דאגתי." עיניו היו בהירות מאוד, יותר מהעתיד שלי, אך לא יותר בהירות מהעיניים של ניק. הרופא הלך לחדר אחר.
"אתה אבא של ניקולאס?" שאלתי בבלבול. הוא היה נראה נחמד, שדאג כך לבן שלו. לכן לא הבנתי איך זה מתקשר עם הצורה שבה ניק דיבר עליו. הוא הנהן.
YOU ARE READING
נולדה למות
Mystery / Thriller''תמיד חשבתי שיש רק שני סוגים של אהבה: אחד שאתה מת בשבילה, ואחד שאתה הורג בשבילה. אבל את.. את מהסוג שחיים בשבילה.'' ~ כשאוליביה מתעוררת בבית החולים היא לא מתארת לעצמה את גודל הזוועות, אולי משום שהיא לא הייתה מודעת להן - היא הייתה מחוסרת הכרה במשך א...
