אוליביה
ראיתי פעם איזשהו אדם ששאל בטוויטר - ''איך אתה יודע שאתה לא אוהב מישהו יותר?'', ואף אחד לא ענה לו. כעבור בערך כמה ימים השאלה איכשהו קפצה לי שוב והפעם ראיתי שמישהו ענה.
''אתה יודע שאתה לא אוהב מישהו יותר מתי שאתה מרגיש שאתה אוהב את הזיכרונות שלכם יותר מאשר את האדם שעומד מולך.''
מאז לא הפסקתי לחשוב על המשפט הזה, בהקשר של כל מיני אנשים. בין השאר על אמא שלי.
בפעם האחרונה שאמא שלי עזבה הייתי בת שתיים עשרה. התחושה לא הייתה זרה לי; היא עזבה וחזרה המון פעמים. רק שמאז היא כבר לא חזרה. אין לי מושג מה איתה מאז. אני לא יודעת מה עלה בגורלה, אם היא מתה ממנת יתר או איכשהו הצליחה להישאר בחיים למרות כמויות הסמים הבלתי נתפסות שהיא לוקחת.
בהתחלה זה כאב, כמו בכל שאר הפעמים. ספרתי את הימים, כמו בכל שאר הפעמים. אבל אז, כעבור בערך שנה, לוגן שאל אותי מה אני אעשה אם היא תחזור שוב, והדבר הראשון שעלה לי בראש זה לא לחבק אותה או לשמוח. זה אפילו לא היה כעס או זעם. זו הייתה אדישות. וככה ידעתי שאני כבר לא אוהבת אותה יותר. אני לא מתגעגעת אליה; אני מתגעגעת לזיכרונות היפים שהיו לנו ביחד. המצב לא תמיד היה כל כך חרא עם המשפחה שלי. היו רגעים שהיינו באמת שמחים. בלי סמים, בלי אלכוהול או הימורים או חובות. אח שלי לא היה צריך להפוך למבוגר האחראי ואני לא הייתי צריכה לצפות בעבריינים כורתים לאבא שלי את האצבעות.
כשניקולאס סיפר לי על אמא שלו כל כך הצטערתי. הרגשתי שהלב שלי פשוט מתכווץ, כי הקשר היחיד שיש ביני לבין אמא שלי, שכנראה חיה, הוא רק קשר דם, ולפי דברי ניקולאס הוא היה בקשר קרוב מאוד עם אמא שלו. כמו כולם כמעט. כעסתי על כך שיש אנשים כל כך רעים שנשארים בחיים, ולעומת זאת האנשים הטובים הולכים ומתמעטים מהעולם.
אני חושבת שאמא שלי הרסה את אבא שלי יותר ממה שאפשר להרוס מישהו בכלל. היא שיחקה איתו כאילו הוא טאקי, ולא כאילו הוא בנאדם אמיתי עם רגשות. היא זו שגרמה לו להידרדר ולהשתכר עד אובדן הכרה. אני לא מצדיקה שום דבר מהמעשים של אבא שלי, אני האחרונה - אבל עצם זה שהוא עדיין ממלמל את השם שלה מתוך שינה אחרי שהוא שתה חצי בקבוק של וודקה אומר לי שהוא עדיין לא התגבר עליה, ועל מה שהיא עושה לו. גם אחרי כל השנים האלה הוא עדיין לא התגבר עליה. אני לא חושבת שהוא בחיים יתגבר עליה. היא הייתה האהבה הראשונה האמיתית שלו. אני יודעת את זה כי הוא לא מפסיק להגיד את זה.
לכן אני בחיים לא רוצה להתאהב. אהבה ראשונה זו אהבה שלא שוכחים, לטובה או לרעה. לא בא לי לא לשכוח מישהו אף פעם. בא לי להמשיך הלאה בחיים שלי. לא בא לי לאבד את הראש שלי ולדפוק את כל החיים שלי בגלל איזה מישהו. כבר למדתי שאף אחד לא שווה את זה.
YOU ARE READING
נולדה למות
Mystery / Thriller''תמיד חשבתי שיש רק שני סוגים של אהבה: אחד שאתה מת בשבילה, ואחד שאתה הורג בשבילה. אבל את.. את מהסוג שחיים בשבילה.'' ~ כשאוליביה מתעוררת בבית החולים היא לא מתארת לעצמה את גודל הזוועות, אולי משום שהיא לא הייתה מודעת להן - היא הייתה מחוסרת הכרה במשך א...